מזונות ילדים בעקבות בע"מ 919/15
בתאריך 19.7.17 התחולל מהפך בתחום פסיקת דמי מזונות הילדים, עת קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה בבע"מ 919/15.
ההלכה זו באה לעולם, כתוצאה משינוי מגמה בתחום משמורת הילדים. רבים הם האבות הלוקחים חלק פעיל בחיי הילדים ומבקשים לטפל בהם בזמן שווה לזמן שמטפלת בהם האם, כלומר מבקשים משמורת משותפת.
הסדר של משמורת משותפת יצר עיוות, ולטענת האבות יצר מעין "תשלום כפול" עבור הילדים. עד ההלכה החדשה, האבות שילמו את מלוא דמי המזונות ונאלצו להוציא סכומי כסף ניכרים עבור הוצאות הילדים, עת הם לנים אצלם.
ההלכה החדשה מכירה בהוצאות שיש לאבות, עת הילדים לנים אצלם, ובעצם מקזזת את העלות היחסית בהתאם ליחס ימי הלינה.
ההלכה קבעה שינוי בדמי המזונות החל מגיל 6, ובעיקרון עד גיל 6 אין שינוי והאב חייב בדמי מזונות על פי ההלכות הישנות.
בפועל מאז ההלכה החדשה אנו מוצאים כי בתי הדין הרבניים לא שינו את עמדתכם לגבי ילדים עד גיל 6, עמדה הנובעת מהדין העברי הקובע שלאב אחריות אבסולוטית למזונות ילדיו עד לגיל 6, ואילו בבתי המשפט החלה ההלכה לחלחל בפסקי דין שונים גם לילדים שהם מתחת לגיל 6.
ישנם פסקי דין שקבעו דמי מזונות מדורגים כך שעד לגיל 6 האב ישלם את מלוא הצרכים של ילדיו ומעל לגיל 6 נקבעים דמי המזונות בהתאם להלכה החדשה.
מה כוללים דמי מזונות ילדים?
א. הסכום הנדרש לילדים עבור מזון, הנעלה הלבשה, בידור, מספרה, דמי כיס וכד'.
ב. החלק היחסי של הקטין בהוצאות עבור אחזקת בית (ארנונה, מים, חשמל, אינטרנט, גז, טלפון.
ג. החלק היחסי של הקטין בעלות שכר הדירה. עבור ילד אחד יחושב סכום המהווה 30% מדמי השכירות, 2 ילדים 40% מדמי השכירות ו- 3 ילדים ומעלה 50% מדמי השכירות.
ד. הוצאות חינוך מיוחדות והוצאות בריאות שאינן בסל הבריאות.
מה קבע בית המשפט העליון?
א. בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה.
ב. בית המשפט יקבע את יחס ההכנסות הפנויות של ההורים ובהתאמה יקבע את חיובם.
ג. הכנסה פנויה תיקח בחשבון הכנסה מכל המקורות בקיזוז הוצאות דמי שכירות של כל אחד מההורים.
ד. דמי המזונות יחולקו באופן יחסי לימי הלינה אצל כל אחד מההורים ויחס הכנסות ההורים.
ה. קביעת הסכום הבסיסי לו זקוקים הילדים יקבע על ידי בית המשפט, אשר יקח בחשבון את רמת החיים של הילדים טרם הסכסוך, ויתייחס לכל מקרה בצורה ספציפית לפי נסיבותיו.
ו. ההלכה לא שינתה את גובה דמי המזונות המינימליים, אלא קבעה שהחל מגיל 6 הם יחולו על שני ההורים באופן שווה ביחס להכנסותיהם וימי הלינה.
ז. במשמורת משותפת, כאשר הילדים לנים אצל ההורים בזמן שווה וגם הכנסות ההורים שוות, כל הורה יממן את הוצאות הקיום השוטפות של הילדים ואת דמי המדור שלהם.ההוצאות המיוחדות בגין חינוך ובריאות יחולקו באופן שווה בין שני ההורים.
ח. יקבע מנגנון לריכוז בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, והם משתנות כגון: ביגוד, ספרים טיפול רפואי. המנגנון יכול להיות בדמות חשבון בנק משותף לצורכי הילדים, הורה אשר ירכז את ההוצאות או תשלומים ישירים של כל אחד מההורים בהתאם ליחס ההשתתפות שקבע בית המשפט. במידה ויהיו חילוקי דעות בעניין צורת תשלום ההוצאות, יקבע בית המשפט כי ההורה המרכז יהיה ההורה ששימש כמטפל עיקרי בילדים טרם הסכסוך.
ט. בית המשפט העליון מדגיש כי בית המשפט יפסוק בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.
בתי המשפט לענייני משפחה פירשו הנחיה זו כבחינה אמיתית של צרכי הילדים, על מנת להבטיח שכל בית יוכל לספק להם את שהם צריכים לו באמת ואין לעשות חישוב מתמטי קר, אלא בבחינה מעמיקה של צרכי הקטינים, של הכנסות ההורים ויכולותיהם, ושל סוגי הבתים אותם אנו רוצים שהצדדים ינהלו, ומתוך שאיפה להגיע לשוויון גדול ככל הניתן. היינו, ששני הבתים יהיו שווים בעיני הקטינים, ובשניהם יקבלו הם את כל הנדרש להם, ללא מכשולים אותם ניתן לנסות ולמנוע מראש.
פסיקות בית המשפט לענייני משפחה מאז נקבעה ההלכה:
א. ככלל התייחסות בתי המשפט השתנתה, ההתייחסות הינה להכנסות הורה א' והורה ב' אין קשר אם מדובר באם או באב. בעמ"ש (מרכז) 5121-05-20 נקבעו הצרכים ההכרחיים של קטין, ללא הסדרי לינה אצל ההורה השני, בין 1,600 ₪ לחודש ל- 1,900 ₪ לחודש ואילו קטין עם הסדרי לינה שווים בין ההורים בין 2,250 ₪ ל- 2,400 ₪ לחודש.
ב. תלה"מ תל-אביב 53712-11-16 קבע כב' השופט ארז שני במקרה בו הבן לן בדירת האב כ-8 לילות מתוך 14 לילות, בעוד שהבת לנה 6 לילות מתוך 14 לילות כי חישוב דמי המזונות כאשר הכנסתו הפנויה של האב עומדת על כ- 17,000 ₪ בכל חודש ואילו הכנסתה הפנויה של האם (הנזקקת למדור), עומדת על כ- 7,300 ₪ בכל חודש, ואף פחות (שכן מסכום זה אף יורדים דמי אחזקת מדור), וביחד סך כל הכנסות הצדדים עומדות כל כ- 24,300 ₪ לחודש. היחס בין הכנסות האב והכנסות האם, יהיה 70% לאב ו-30% לאם. לבסוף קבע בית המשפט כי האב ישלם לאם סך של 1,750 ₪ בעבור כל אחד מהילדים וההוצאות החריגות יהיה ביחס של 70% לאב ו-30% לאם. קצבאות הילדים ישולמו לידי האם ובנוסף האב ישלם דמי מדור בשיעור של 40% ועד לגובה 5,000 ₪, קרי 2,000 ₪ וזאת בנוסף לדמי המזונות, וביחד 5,500 ₪.
עוד נקבע בפסק הדין כי:
– טובתם של הילדים היא שכל אחד יזכה לתנאים כלכליים משפחתיים דומים בכל אחד מן הבתים.
– אין עוד משמעות רבה להגדרת המשמורת כמשותפת או כזמני השהות.
– אין שינוי בהלכה הישנה וכי יש לשלם דמי מזונות ילדים עד גיל 18 או עד תום לימודי הקטנים בתיכון לפי המאוחר, ובשיעור 1/3 מהם, עת משרת קטין בשירות צבאי או לאומי, ובכפוף לביצוע השירות בפועל.
– צרכי הילדים נקבעים על פי צרכים בפועל ולא בהתאם לרמת החיים לה הורגלו. בית המשפט קבע כי חופשות בארץ ובחו"ל, אינן נמנות עם צרכים הכרחיים של קטין, כך גם עריכת ימי הולדת, על אף שמדובר בסכום זעום, מנוי לחדר כושר, קורס גלישה בקיץ, גם אלו אינן הוצאות הנמנות בצרכיו ההכרחיים של הילד.
ג. תמ"ש 29073-06-14 קבעה כב' השופטת חני שירה במקרה בו האם נקבעה כהורה משמורן והסדרי השהות אצל האב כללו לינה ביום חמישי פעם בשבועיים ובסוף שבוע אחת לשבועיים. הכנסת האם כ-9500 ₪ לחודש, ולאב כ-6,100 ₪ לחודש. האם מתגוררת ביחידת דיור אצל הוריה בעלות של 450 ₪. מאחר ולא הומצאו קבלות על הוצאות, בית המשפט העריך את צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נכון להיום בסכום של כ-1,450 ש"ח לקטין ובסופו של דבר חייב את האב במזונות בנו בשיעור של 1,800 ₪ בחודש ובמזונות הבת בשיעור של 1,200 ₪ בחודש וכן במחצית מכל ההוצאות עבור גן, מעון או צהרון עד כיתה ד של כל ילד וכן במחצית התשלום עבור קייטנה בחופשת הקיץ, מחזור אחד (עלות עירונית או מתנ"ס), במחצית ההוצאה עבור חוג אחד לכל ילד, (עלות מתנ"ס) ובמחצית התשלום עבור שיעורים פרטיים והוראה מתקנת ככל שיהיה צורך, הכל כנגד קבלות; בנוסף ישלם הנתבע עבור כל קטין מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי.
ד. תלה"מ 7531-05-17 – קבע כב' השופט נחשון פישר בפסק דין בו היה מדובר בשלשה ילדים כיום בני 12, 9 ו-3.5 שנים, הכנסות האב בסך של כ- 17,000 ₪ נטו לחודש הכנסת האם, הינה 12,000 ₪ נטו היינו כי מדובר ביחס של כ- 60% לאב, מול כ- 40% לאם, כאשר יחסי הזמנים הינם 60% לאם, ו- 40% לאב.
במקרה זה נקבע כי נקבע כי האב ישלם למזונות ילדיו ומדורם סכום שלך של 4,250 ₪ לחודש. נקבע כי הצדדים יתחלקו בהוצאות החינוך והוצאות רפואיות חריגות ביחס של 60% לאב ו- 40% לאב, כנגד קבלות ואישורים.
ה. תמ"ש 16207-01-16 ניתן על ידי כב' השופטת שפרה גליק שם היה מדובר במזונות קטינים בני 15, 12 ו- 8 שנים.
נקבע כי הכנסתו הפנויה של האב הינה 25,000 ₪ לחודש, וכי הכנסת האם כעת הינה 5,000 ₪ לחודש, אולם הכנסתה הפנויה צפויה לגדול ל- 8,750 ₪ לחודש.
צרכי כל קטין הועמדו על סך של 2,800 ₪ (לא כולל הוצאות חינוך חריגות והוצאות רפואיות חריגות).
חלוקת הזמנים הינה 58% לאם, ו42% לאב, וחלוקת ההכנסות הינה 75% לאב ו-25% לאם.
משכך, חויב האב ב-75% מסך של 2,800 ₪- היינו, 2,100 ₪, ב-75% מהוצאות חינוך חריגות והוצאות רפואיות חריגות, וכן בסך של 16.6% מהוצאות המדור, כנגד קבלות, כאשר השכירות לא תעלה על סך של 4,500 ₪.
ו. תמ"ש 21810-06-16 ניתן על ידי כב' השופט יהורם שקד שם דובר במזונות לילדים בני 18, 15 ו-12. הסדרי חלוקת הזמנים של ההורים עם ילדיהם הינם כמעט שוויוניים, כאשר אלו מבלים עם אביהם 43%-50%, ועם אמם – 57%-50%.
הכנסת האם, נטו, הינה כ 14,000 ₪ לחודש, והכנסת האב, נטו, הינה 21,257 ₪ לחודש. היינו, יחס של 2:3 לטובת האב.
ביהמ"ש פטר את האב מתשלום מדור ישירות לידי האם, מאחר וזה נושא בהוצאות מדור עבורו ועבור הילדים, שעה שהם עימו. כמו כן, לא חויב האב בהוצאות קיום שוטפות של הקטינים.
ההוצאות הנוספות עבור הקטינים, ובהתאם לטבלה שערך בית המשפט, עומדים על סך של 4,130 ₪ לחודש לכלל הקטינים, כאשר נקבע כי חלקו של האב יעמוד ע"ס של 2,750 ₪ לחודש. יוצא כי נקבע שהאב ישלם 900 ₪ לכל ילד ללא מדור ולא חושב מזון.בית המשפט לקח בחשבון בסכום המזונות הוצאות עבור בגוד הנעלה בידור וכד'.
ז. תלה"מ 17237-01-17 אשר עסק במזונות קטינים בני 7, 5 ושנה.
חלוקת הזמנים הינה כזו, שהקטינים לנים אצל אביהם פעמיים בשבוע, וכל סוף שבוע שני. נפסק, כי ההורות תהא משותפת.
הכנסת האם הינה כ- 6,060 ₪ לחודש, והכנסת האב הינה כ 9,454 ₪ לחודש (ולעיתים יותר, בתוספת בונוסים). כמו כן, הורי האב סייעו באופן קבוע בתשלום של 3,800 ₪ לחודש עבור המשכנתא. נקבע, כי האב לא יחויב בתשלום מדור. צרכיהם ההכרחיים של הקטינים עומדים על 1,300 ₪ לחודש לכל קטין.
מאחר ושניים מהקטינים מתחת לגיל 6, ישלם האב סך של 1,300 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם. ביחס לקטינה בת ה-7, ישלם האב סך של 790 ₪ לחודש (61% מ 1,300 ₪). עם הגיע הקטינים בני ה -5 והשנה לגיל 6, יופחתו מזונותיהם לסך של 790 ₪ לחודש, בהתאמה.
כמו כן, יתחלקו ההורים בצורה שווה בהוצאות חינוך ורפואה.
ח. תמ"ש 39920-01-15 קבעה השופטת עידית בן-דב ג'וליאן במקרה של ארבעה קטינים, בני 15, 13, 11 ו-6.5 שנים. הקטינים בני 15 ו-13 מצויים במשמורת האב, והקטינים בני 11 ו-6.5 שנים, מצויים במשמורת האם.
במקרה זה, הכנסת האם, הינה כ 8,000-8,500 ₪ לחודש, והכנסת האב הינה כ – 6,000-6,500 ₪ לחודש. משכך, נקבע כי כל הורה יישא בהוצאות הקטינים המצויים במשמורתו, והצדדים יתחלקו בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות.
ט. תלה"מ 68351-01-17 קבעה כב' השופטת שיפרה גליק במקרה בו הכנסתה הפנויה של התובעת (הכנסה נטו פחות הוצאה ישירה למדור) היא 7,907 ₪ לחודש. הכנסתו הפנויה של הנתבע היא 12,150 ₪ לחודש. (לשני הצדדים יש רכוש נוסף מלבד הכנסתם השוטפת. התובעת רכשה את חלקו של הנתבע בשתי הדירות, ולפיכך בידו כספים נוספים ואילו לתובעת שתי דירות, אומנם אלה מומנו באמצעות הלוואות מובטחות במשכנתאות, אך מנגד, הוצאות המדור של התובעת חושבו על פי תשלומי המשכנתא בדירה בה היא מתגוררת – כ"מדור רעיוני"); היחס בין הכנסות הצדדים: האב 61%, האם 39%. הילדים ישנים פעמיים בשבוע אצל האב. ביהמ"ש פוסק את מזונותיהם של כ"א מהקטינים בסך 1,400 ₪ מלבד חלקם היחסי בהוצאות מדור וכן הוצאות חינוך. חלוקת הנטל בין ההורים הינה 61% האב, 39% האם בהתאם ליחס הכנסותיהם. לפיכך ביהמ"ש חייב את האב בסך 854 ₪ לילד בגין מזונות ובנוסף, 250 ₪ חלק יחסי במדור וכן ב-61% מהוצאות החינוך. קצבת הילדים מאת המל"ל תשולם לידי האם.
