העילה של הפרת הבטחת נישואין מוכרת במשפט הישראלי כעילה לתביעה בגין הפרת חוזה.
לאורך השנים עלו הסתייגויות כלפי עילה זו. מדובר בנושא אישי, רגיש, שבמרכזו עומדת התפיסה כי חירות הנישואין, הינה הזכות של אדם לבחור בן זוג, וכן לחזור בו מהבטחת נישואין, בלי שום לחץ חיצוני. על אף שתביעות אלו אינן אהודות על בית המשפט, הדין קובע כי הבטחת נישואים יוצרת הסכם, ולכן חזרה מהתחייבות זאת ללא הצדקה דינה כהפרת חוזה.
הנפגע מהפרת הסכם לנישואים אינו יכול כמובן לתבוע את מימוש ההסכם שכן, אי אפשר לחייב אדם להתחתן עם מי שלבו אינו חפץ בו, אבל בתי המשפט מחייבים לא פעם את הצד המפר לפצות כספית את הצד הנפגע.
תמונת אילוסטרציה
הפרת הבטחת נישואין – מהם הנזקים העיקריים?
הנזקים העיקריים שהוכרו בפסיקה כמזכים בפיצוי הם: הוצאות ממשיות שהצד הנפגע הוציא לדוגמא: תשלום לאולם חתונות, לצלם, הזמנות וכדומה.
פיצוי צנוע בגין עוגמת נפש ובושה (תלויי כמובן בנסיבות). הרציונאל הוא לא לעודד אנשים להתחתן, רק משום שהם יחששו בקנס כספי.
בדרך כלל רק בתיקים של הפרת הבטחת נישואין, אם בית המשפט התרשם שהייתה תרמית או הונאה או הולכת שולל, ורק במקום שהוצאו הוצאות מוכחות, יפצה בית המשפט את הצד שנפגע.
