תפריט

לשון הרע במשפחה

במצב שבו בני זוג נמצאים בסכסוך קשה או בהליך גירושין קיימת נטייה לפרסם סודות ודברים העלולים לבייש או לפגוע בבן הזוג השני. זמינות הפרסום ברשתות החברתיות מביאה עמה תביעות רבות בתיקי משפחה על פי י חוק איסור לשון הרע.

בעת שאחד מהצדדים פרסם ידיעה בפייסבוק או בוואטס אפ או במכתב או אפילו סיפר אודות בן זוגו דברים העלולים לבזות אותו או לפגוע בו הרי שניתן להגיש תביעה על פי חוק איסור לשון הרע.

בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע אין חובה להוכיח נזק, מספיק שהפרסום היה פוגעני כדי שהמפרסם ישלם פיצוי.

איפה מגישים תביעת לשון הרע נגד בן או בת זוג?

כאשר מדובר בתביעת לשון הרע במשפחה, היא תידון בבית המשפט לענייני משפחה שנמצא באזור מגורי הצדדים.הדיון יתקיים בדלתיים סגורות. בית משפט לענייני משפחה ידוע בגישה גישורית ועל כן הוא ינסה לגשר בין הצדדים, אולם אם הוא לא יצליח לגשר בין הצדדים ייערך דיון הוכחות וינתן פסק דין אשר ישקול את מכלול הנסיבות בדבר הםרסטן. כצעד ראשון בית המשפט צריך לקבוע האם קיימת עבירה על פי דיני לשון הרע.

כיצד מגדיר החוק מהו לשון הרע?

ס' 1 בחוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.

2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

מהו פרסום לפי החוק?

פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס, לרבות ציור,דמות תנועה צליל או אמצעי אחר. התנאי שהפרסום הועבר לאדם נוסף חוץ מהנפגע.

כיצד מחליט בית המשפט אם מדובר בלשון הרע?

בתיק 740/86 תומרקין נ' עציוני נקבע כי השופט צריך לבחון איך האדם הסביר ישפוט את הנאמר. המבחן הוא אובייקטיבי במהותו זאת אומרת לא חשוב אם התובע עצמו נפגע אלא האם כל אדם אחר בנסיבות של אותו מקרה יפגע במקרה דומה.

מהו העונש לפי חוק לשון הרע?

אם הוכח כי אדם עבר עבירה לפי חוק לשון הרע רשאי בית המשפט לחייב אותו בסכום פיצויים עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בעבור כל אדם שאליו הופץ. זאת אומרת אם המידע עבר ל- 2 אנשים ישולם עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

אם מוכחת כוונה לפגוע יוכפל סכום הפיצוי הבסיסי ל- 100,000 ₪.

מהן ההגנות שנותן החוק למפרסם?

ההגנות הרלוונטיות לתביעות בתוך המשפחה הן סעיף 14 לחוק הקובע כי אם המפרסם יוכיח "אמת דיברתי" עומדת לו ההגנה של אמת בפרסום. החוק קובע כי גם אם המפרסם לא דייק בפרט לוואי, עדיין תעמוד לו ההגנה. הגנת אמת דיברתי מורכבת משני תנאים מצטברים: שהפרסום מכיל דברי אמת למיטב ידיעתו של המפרסם, וכי יש בפרסום עניין לציבור אליו הוא הופנה. אם המפרסם יפרסם ברשתות החברתיות פוסטים נכונים אולם אין בהם עניין לציבור שזה הגיע אליו חוץ מאשר לבזות את בן הזוג הרי שלא תעמוד לו הגנת אמת דיברתי.

כמו כן תעמוד למפרסם הגנת תום הלב מכח ס' 15 לחוק וזאת במקרה שחלה עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום או אם יוכח כי הפרסום נעשה כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם.

אם המפרסם יוכיח שהוא עשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 לעניין תום הלב ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.