חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת), זהו הסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על ילדיהם, ובהתאם לכך חולקים ביניהם באופן שווה את נטל גידול הילדים והטיפול בהם.
אחת ההחלטות החשובות של הורים פרודים הינה חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) על הילדים והסדרי השהות.
בשנים האחרונות, החלה מגמה בה אבות רבים תובעים משמורת משותפת על ילדיהם ולא מסתפקים בהסדרי שהות של פעם או פעמיים בשבוע.
חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מקנה לאב את הזכות לקבל את ילדיו בזמן שווה לזה שהם נמצאים אצל אמם.
זכות זו מחייבת את האב לדאוג לצורכי הילדים באופן מלא בימי ההסדר שלו כך שאם אחד הילדים חולה או בחופשה נאלץ האב להתמודד לבדו עם סידור חלופי לילד.
כאשר האם מסרבת לחלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) האב יאלץ להגיש תביעת חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) לבית המשפט ואם אין סיבה מיוחדת לשלול תביעה זו, בית המשפט יטה לפסוק לטובת האב.
בעבר בית המשפט קבע קריטריונים נוקשים כגון: תקשורת טובה בין ההורים, מגורים סמוכים של ההורים וחלוקת זמן שווה.
כיום, חל כרסום בעקרונות אלו כך שחלוקת הזמנים נקבעת עפ"י צורכי הילדים ויכולת ההורים ואינה מחייבת סימטריה בזמניי שהיית הילדים אצל כל אחד מההורים, בתי המשפט נוטים לפסוק חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) גם במקרים בהם התקשורת בין ההורים אינה טובה.
התייחס לכך כבוד השופט סילמן ( תמ"ש 17120/07) וכך כתב: "היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת ואז ישיג את מבוקשו?" במקרים של בעיות תקשורת בין ההורים ניתן להפחית עד כמה שאפשר את נקודות החיכוך בין ההורים למשל: שההורים ייקחו את הילדים היישר ממסגרת הלימודים וישיבו אותם למסגרת החינוכית למחרת היום.
המגמה כיום בפסיקה הינה לאפשר לילדים ליהנות משני ההורים באופן שווה זאת לאור מחקרים רבים שהוכיחו כי טובת הילדים מחייבת קשר טוב עם שני ההורים.
חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מחייבת את כל אחד מההורים לספק בביתו את כל צורכי הילדים לרבות חדר ילדים מאובזר, מחשב, משחקים, בגדים, טלוויזיה.
בדרך כלל בית המשפט אינו נוהג לפסוק באופן אוטומטי חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) כאשר אחד הצדדים מתנגד לכך.
במקרה כזה ימנה בית המשפט עובדת סוציאלית לסדרי דין אשר עליה להגיש את המלצותיה לבית המשפט ורק לאחר מכן יגבש בית המשפט את החלטתו בהתחשב בטובת הקטין .
לגבי נושא דמי המזונות נקבע בחודש יולי 2017 על ידי ביהמ"ש העליון פה אחד, בתיק בע"מ 919/15, כי הורים לילדים מעל גיל 6 חייבים באופן שווה במזונות ילדיהם, בהסדר של חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת).
חלוקת דמי המזונות תקבע על ידי בית המשפט, בהתאם להכנסת כל אחד מההורים, מכל המקורות (לא רק משכר עבודה) ובהתאם למספר הימים בהם שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים.
בית המשפט הדגיש כי לבית המשפט סמכות לקבוע כל הסדר שיראה לו בנסיבות של כל מקרה ומקרה.
המפתח לקביעת דמי המזונות לילדים מעל לגיל 6 יחושב על פי היחס של מספר הלילות בהם הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים והיחס בין השכר של כל אחד מההורים.
הכללים שנקבעו במקרה של חלוקת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) ושכר ההורים זהה הם ,שכל הורה יישא בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים כאשר הם שוהים אצלו.
בית המשפט יקבע כי המטפל העיקרי בילדים לפני הגירושין יהיה ההורה שירכז את כל ההוצאות עבור הילדים, שאינן הוצאות קיום שוטפות, כגון: ביגוד ספרים ועוד.
תמונת אילוסטרציה
קביעה זו שוללת זכות אוטומטית לאם לקבל את דמי המזונות לידיה.
נקבע גם כי ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם, ובהתאם למנגנון שיקבע בית המשפט.
כל הורה יישא בהוצאות המדור ואחזקתו כאשר הילדים נמצאים אצלו, כלומר האבות יפסיקו לשלם עבור רכיב זה.
בית המשפט קבע באופן ברור ונחרץ כי יש להכריע באופן שונה במקרה שהכנסות ההורים זהות אבל נמוכות ובמקרה של הכנסות דומות אבל גבוהות.
הלכה זו מותירה לבית המשפט שיקול דעת רחב ובכך משאירה את אי הוודאות בפסיקת דמי המזונות.
בית הדין הרבני בבאר-שבע התייחס לפסק הדין וקבע כי הוא לא משנה את עמדתו, הקובעת כי האב חייב במזונות ילדיו גם בגילאים אלה.
