התשלום עבור מזונות ילדים מורכב מ- 3 פרמטרים והם: דמי מזונות בסיסיים + דמי מדור + הוצאות מיוחדות. דמי המזונות משולמים עד גיל 18 ובזמן השירות הצבאי הם יורדים לכדי שליש.
מזונות ילדים בסיסיים או הכרחיים נקבים לפי הסדרי שהות.
נקבע כי בהסדרי שהות מצומצמים יוערכו בסכום של בין 1,600 ל- 1,900 ₪ לכל ילד וכוללים מזון, ביגוד, ביטוח בריאות חובה, מספרה, דמי כיס, משחקים וספרים, בידור ופנאי. (עמש (מרכז) 5121-05-20).
צרכי קטין המחלק את זמנו בין שני בתים הוערכו בפסיקה בשיעור הנע בין 2,250 ₪ ל- 2,400 ₪ לחודש.(עמש מרכז 31135-07-20).
דמי המדור נקבעים על פי סכום שכר הדירה או סכום המשכנתא שכל הורה משלם. יש לציין כי במידה וקיימת הפרזה בהוצאות שכר הדירה יתייחס בית המשפט לעלות דירה ראוייה בת 3 או 4 חדרים באזור מגורי הצדדים.
עלות אחזקת מדור מחושבת כסכום כל ההוצאות הקשורות באחזקת דירה כגון: מים חשמל, תקשורת, גז, ארנונה). בפסיקה נקבע כי עלות ילד אחד הינה 1/3 מהוצאות מדור. במידה ויש לבני הזוג 2 ילדים העלות תחושב 40% מההוצאות ושלשה ילדים ומעלה 50% מהוצאות המדור.
ההוצאות המיוחדות במזונות ילדים, מתחלקות להוצאות חינוך והוצאות בריאות, בהם שני ההורים חייבים לשאת בהתאם ליחס הכנסתם הפנוייה. בהוצאות חינוך מיוחדות נכללים ההוצאות עבור גן ילדים, מעון, צהרון, קייטנה, שיעורים פרטיים, ספרי עזר, צופים, חוג אחד לפחות וכד'. ובהוצאות בריאות נכללים הוצאות אשר אינן מכוסות בביטוח הרפואי.
אם הילדים חיו ברמת חיים גבוהה, כל אחד מההורים יתבקש להוסיף על מזונות ילדים הכרחיים מזונות ילדים "מדין צדקה" כדי שהקטינים יגיעו לרמה בה הורגלו הקטינים עד לתקופת הפירוד.
אז איך קובעים מזונות ילדים?
חבות מזונות ילדים נחלקת היום ל- 2 תקופות. דמי מזונות עד גיל 6, בהם האב חייב במלואם ומגיל 6 ומעלה בהתאם להלכה של בית המשפט העליון בתיק בע"מ 919/15. ההלכה קובעת כי חישוב דמי מזונות ילדים יעשה על פי היחס של ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים מול היחס של זמני השהות של הילדים בכל אחד מהבתים. כאשר בבדיקת גובה ההכנסה הפנויה כוללים הכנסה מכל המקורות כולל הכנסות משכר דירה, קצבה וכד', בקיזוז עלות מדור (משכנתא או שכירות).
בית המשפט בודק את יחס ההכנסות כך: הכנסה פנויה פחות הוצאות עבור שכר דירה ראוי ופחות סכום מינימלי של 2,000 ₪ להורה עבור הוצאות אישיות. הסכום הנותר מייצג את הכנסת כל אחד מההורים.
בית המשפט ער לעובדה שיותר ויותר אבות מבקשים להלין את ילדיהם בבתיהם ובניסיון להגיע לשוויון נקבעה נוסחה הבודקת את יחס ההכנסה הפנויה ויחס הסדרי הלינה אצל כל אחד מההורים. בית המשפט הדגיש כי לבית המשפט סמכות לקבוע כל הסדר שיראה לו בנסיבות של כל מקרה ומקרה.
הכללים שנקבעו בנושא של איך קובעים מזונות ילדים במקרה של משמורות משותפת מלאה ושכר הורים זהה הם, שכל הורה יישא בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים כאשר הם שוהים אצלו, כלומר האם לא תקבל מזונות ילדים בכלל. בית המשפט יקבע כי המטפל העיקרי בילדים לפני הגירושין יהיה ההורה שירכז את כל ההוצאות עבור הילדים, שאינן הוצאות קיום שוטפות, כגון: ביגוד ספרים ועוד. קביעה זו שוללת זכות אוטומטית לאם לקבל את דמי המזונות לידיה. נקבע גם כי ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם, ובהתאם למנגנון שיקבע בית המשפט.כל הורה יישא בהוצאות המדור ואחזקתו כאשר הילדים נמצאים אצלו, כלומר האבות יפסיקו לשלם עבור רכיב זה.
בית המשפט קבע באופן ברור ונחרץ כי יש להכריע בנושא של איך קובעים מזונות ילדים, באופן שונה במקרה שהכנסות ההורים זהות אבל נמוכות ובמקרה של הכנסות דומות אבל גבוהות. הלכה זו מותירה לבית המשפט שיקול דעת רחב ובכך משאירה את אי הוודאות בפסיקת מזונות ילדים. בית הדין הרבני בבאר-שבע התייחס לפסק הדין וקבע כי הוא לא משנה את עמדתו, הקובעת כי האב חייב במזונות ילדים גם בגילאים 6 ומעלה.
המתנגדים להסדר השוויוני טענו, כי קיים חשש שהאבות יפעילו על הנשים לחץ בלתי הוגן להסכים למשמורת משותפת, וזאת מתוך רצון להפחית את דמי מזונות ילדים או לא לשלמם כלל. תשובת בית המשפט לטענה זו הייתה כי המענה העיקרי לחשש זה צריך לעמוד בשלב ההכרעה השיפוטית בדבר המשמורת המשותפת ורק לאחר שבית המשפט ישתכנע כי הסדר המשמורת המשותפת משרת את טובת הקטין ואת רווחתו יוחלט לעניין קביעת סכום מזונות ילדים.
