גירושין לפי דיני ישראל נעשים באמצעות פעולה שבה מוסר הבעל לאישה גט פיטורין. מתן הגט חייב שיהיה בהסכמה של הגבר למסור גט ושל האישה לקבל גט. לא ניתן להתגרש ללא הסכמה משותפת. לבית הדין הרבני קיימת סמכות שהוא משתמש בה לעיתים נדירות כדי לחייב בגט.
גירושין מכוח הסכמת בני הזוג
על פי דיני ישראל אין צורך בהכרח באשם של מי מבני הזוג על מנת שבני הזוג יוכלו להתגרש. בני הזוג יכולים להתגרש מכוח הסכמתם בלבד, גם אם אין בפיהם טענות אישום האחד כלפי השנייה. במקרה כזה בית הדין הרבני משמש רק כמפקח על ביצוע הגירושין כדין.
גירושין שלא בהסכמה
לעיתים רק אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש. במקרים אלה, על בית הדין הרבני להכריע, האם בנסיבות המקרה הנדונות ישנה עילה לחייב את בני הזוג להתגרש. כמו כן,יכול בית הדין הרבני להמליץ לבני הזוג להתגרש, מבלי יכולת לחייבם לעשות כן.
פסק גירושין
פסק גירושין המוצא על ידי בית דין רבני יכול להורות על אחת מן השתיים:
כפיית גט – אם התקיימה עילה לכפות את הגט על מי מבני הזוג, יורה בית הדין הרבני על כפיית הגט, ובתנאים מסוימים ניתן יהיה להשתמש באמצעי של מאסר כנגד סרבן הגט.
חיוב בגט או קביעה כי על בני הזוג להתגרש או כי מצווה עליהם להתגרש- יש בידי בית הדין הרבני סמכות לנקוט בסנקציות על מנת להביא לקיום פסק הדין.
