סמכות השיפוט בעניין מזונות ילדים
עניין מזונות ילדים חייב להיות נושא בפני עצמו, הנידון בתביעה מיוחדת, המוגשת בשמו של הילד. תביעה למזונות ילדים הינה, ככלל, בסמכות בית משפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון ולהכריע בתביעת מזונות ילדים, רק אם תוגש לו בהסכמה על ידי שני ההורים.
מקור החיוב במזונות
האב חייב במזונות ילדיו הקטינים, שגילם אינו עולה על 18, על פי הדין האישי החל עליו. ולכן הורים יהודיים יחוייבו במזונות על פי דיני ישראל.
חובת המזונות בדין האישי היהודי
בדין העברי ישנם מספר מעגלי חבות במזונות, מעגל מזונות החובה ומעגל מזונות הצדקה.
מעגל מזונות החובה הכוונה לצרכים בסיסים הכרחיים הכוללים: ביגוד, הנעלה, מדור והחזקתו, בריאות, תקשורת ונסיעות.
מעגל מזונות צדקה נופש, בגדי מותגים, בילויין וכיו"ב נופלים למעגל הצרכים מדיני צדקה. אב יהיה חב בהם, רק אם הוא נחשב "אמיד" עפ"י ההלכה הפסוקה.
- גיל 6 עד 18: בחודש יולי 2017 נקבעה הלכה חדשה אשר על פיה הורים לילדים מעל גיל 6 חייבים באופן שווה במזונות ילדיהם . חלוקת דמי המזונות תקבע על ידי בית המשפט, בהתאם להכנסת כל אחד מההורים, מכל המקורות (לא רק משכר עבודה) ובהתאם למספר הימים בהם שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים. בית המשפט הדגיש כי לבית המשפט סמכות לקבוע כל הסדר שיראה לו בנסיבות של כל מקרה ומקרה. הכללים שנקבעו במקרה של משמורת משותפת מלאה ושכר ההורים זהה הם ,שכל הורה יישא בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים כאשר הם שוהים אצלו. בית המשפט יקבע כי המטפל העיקרי בילדים לפני הגירושין יהיה ההורה שירכז את כל ההוצאות עבור הילדים, שאינן הוצאות קיום שוטפות, כגון: ביגוד ספרים ועוד. קביעה זו שוללת זכות אוטומטית לאם לקבל את דמי המזונות לידיה. נקבע גם כי ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם, ובהתאם למנגנון שיקבע בית המשפט.כל הורה יישא בהוצאות המדור ואחזקתו כאשר הילדים נמצאים אצלו, כלומר האבות יפסיקו לשלם עבור רכיב זה. בית המשפט קבע באופן ברור ונחרץ כי יש להכריע באופן שונה במקרה שהכנסות ההורים זהות אבל נמוכות ובמקרה של הכנסות דומות אבל גבוהות. לדעת בתי הדין הרבניים, חב האב חבות מוחלטת במזונות ילדיו הקטינים, בין מתקנות חכמים, בין מתקנת אושא משנת תש"ד – 1954, של הרבנות הראשית. מאחר וההלכה חדשה לא ברור אם בתי הדין הרבנים יפסקו בהתאם להלכה החדשה.
- הפסיקה הרחיבה את החיוב אף לתקופת השלמת הלימודים מעבר לגיל 18, וכן לתקופת השירות הצבאי. בפסק ב-ע"א 4480/93 נקבע כי:"יש לאמץ את הגישה לפיה ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבא". כיום בית משפט לענייני משפחה פוסק כמעט אוטומטית מזונות עד גיל 21 או עד השחרור מהצבא. סכום זה מועבר להורה המשמורן ולא כדמי כיס לילד/ה החייל/ת.
קביעת גובה מזונות ילדים
"חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את תביעתו על כל מרכיביה. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח באופן מדוייק ונאות את צרכיו והוצאותיו ולא להניח לבית-המשפט לעסוק בהשערות, הנחות וניחושים באשר הם. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את הכנסות החייב במזונות מחד ולגלות בכנות ובתום-לב את הכנסותיו שלו ממקורותיה השונים."
נתונים בהם מתחשב בין היתר בית המשפט בעת קביעת גובה מזונות ילדים:
- חלוקת הזמן ההורי – כלומר כמה לילות לנים הילדים אצל כל אחד מההורים.
- הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט עד גיל 6).
- הוצאות חינוך ובריאות מיוחדות (בהוצאות אלו יישאו ההורים בהתאם ליחס משכורותיהם)
- רמת השתכרות של כל אחד מההורים בפועל.
- כושר השתכרות האב (להבדיל מהשתכרות בפועל).
- גיל הילדים. עד גיל 6 כל הצרכים ההכרחיים ישולמו על ידי האב ומעל גיל 6 יחולקו בין שניההורים בהתאם ליחס של מספר הלינות אצל כל אחד מהם ויחס המשכורות ביניהם.
- מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.
- מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.
הרשימה אינה סגורה, כל נתון רלוונטי לדוגמא: מצבם הבריאותי של ההורים, צרכים מיוחדים של הילד וכו'.
הפסיקה קבעה כי אין צורך בדרך-כלל בשום הוכחה כדי להוכיח צרכים הכרחיים, אולם יש צורך בפירוט כאשר פוסקים סכומים כפולים או קרובים לכך.
בעמ"ש מרכז 31135-07-20 נקבע כי יש הבדל בין קטין המחלק את זמנו בין שני בתים שאז הוערכו מזונותיו בפסיקה בשיעור הנע בין 2,250 ₪ ל- 2,400 ₪ לקטין המתגורר בבית אחד ומקיים זמני שהות מוגבלים ביותר מזונותיו יוערכו בין 1,600 ₪ ל- 1,900 ₪ לחודש (עמש 5121-05-20 וזאת ללא הוצאות מדור וחינוך וללא צורך בהבאת ראיות. וללא צורך בהבאת ראיות ואולם הפחיתו מעט מסך זה כאשר יש מספר ילדים בגדר "נר לאחד נר למאה". כלומר קיימת עלות פוחתת עבור ילד שני ושלישי. סכום זה אינו כולל את חיובו של האב במדורם של הילדים. בתמ"ש (ת"א) 19574/96 נפסק:
המדור הינו בגדר צרכים הכרחיים. בעמ"ש 28592-05-13 נפסק כי אין פטור לאב מהשתתפות בעלות הדיור של ילדיו הקטינים בכל גיל גם אם האם רכשה דירה למגוריה ולמגורי הקטינים ללא עלות כספית חודשית שמשולמת על ידה. המדור הרעיוני (כאשר לאם יש דירה בבעלותה) נקבע על פי עלות השכרת דירה באזור מגורי המשפחה. גם תשלומי משכנתא נחשבים כעלויות מדור. הבסיס לחישוב המדור הינו לפי מספר הילדים כך שעבור ילד אחד ישולם סך של 33% עבור 2 ילדים 40% ועבור 3 ילדים ומעלה 50%.
במידה והילדים לנים אצל האב בית המשפט יערוך חישוב לעניין המדור בדרך של בדיקת יחס הכנסות הצדדים ויחס מספר הלילות בהם לנים הילדים אצל ההורים.
תשלום משכנתא
ב-ע"א 864/948 נפסק :
"חיוב בן-זוג להמשיך ולשלם את התשלומים החודשיים כהחזר חוב המשכנתה הרובצת על דירתם המשותפת של בני-הזוג, אינו עניין של מזונות… כאשר אחד מבני-הזוג משלם את החזרי חוב המשכנתה בגין זו הרובצת על דירה בבעלות שני בני-הזוג, הוא מגדיל את הונו של בן-הזוג השני, בכך שהוא מגדיל מידי חודש בחודשו את חלקו 'הנקי' של אותו בן-זוג במחצית הדירה.
מכאן, שנושא חיוב בתשלום המשכנתה הוא עניין הקשור בקניין וברכוש המשותף של בני-הזוג, ואין לעניין זה ולא כלום לחובתו וחבותו של בעל-אב במזונות אשתו וילדיו ".
הוצאות חינוך ובריאות מיוחדות ייקבע תשלומם על ידי בית המשפט בהתאם ליחס המשכורות של הצדדים.
אמצעים להוכחת רמת חיים
יכולת כל אחד מההורים אינה נקבעת רק על פי הכנסתם בפועל מעבודתם, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותם כמו הכנסה מקצבאות, משכר דירה או רכוש שבבעלותם, לדוגמה: רכוש, לרבות דירה, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת הדירה, חסכונות, וכן פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע על-פי מקצועו וכישוריו.
הפסיקה קבעה כי אחד האמצעים על פיהם ניתן לקבוע רמת חיים של בעל דין הינו תדפיס פירוט כרטיס האשראי שברשותו. אמצעי נוסף לקביעת רמת חיים של בעל הדין הינו תדפיס חשבון הבנק של בעל דין.
שינוי גובה מזונות ילדים
ניתן לשנות את גובה דמי מזונות הילדים באמצעות הגשת תביעה מתאימה לבית משפט לענייני משפחה.
הדרך המשפטית היא בהגשת אחת מהתביעות להלן:
- תביעה עצמאית.
- תביעה לשינוי נסיבות.
תביעה עצמאית
תביעה עצמאית למזונות ילדים היא תביעה המתעלמת מהסכם הגירושין שנחתם בין ההורים ואושר בערכאה משפטית ומאפשרת להגיש תביעת למזונות הילדים כאשר הקטין הוא התובע הפורמלי של אביו.
ההלכה היא כי פסק הדין למזונות אינו מחייב את הקטין, מהחשש שמא עניינו וטובתו של הקטין, לא היו בראש מעייניהם של ההורים בעת שהתדיינו בהליך הגירושין ומתן הגט, ולא היתה התייחסות מיוחדת ונפרדת לעניינו של הקטין ולטובתו כאשר נקבע סכום המזונות.
הפסיקה קבעה כי הנטל להוכיח, שלמזונות הקטין הייתה התייחסות נפרדת ועניינית, רובץ על כתפי האב.
בע"מ (ת"א) 1167/07, מיום 21/10/09 נקבעו המבחנים אותם צריך בית המשפט לבדוק במקרה של תביעת מזונות עצמאית:
- האם נדונה שאלת מזונות הקטין לגופא? אם יוכח שכן, אזי הקטין יהיה כבול בפסק הדין ובתביעתו יהיה עליו להצביע על שינוי נסיבות. אם לא יוכח ששאלת הצרכים של הקטין התבררה בדיון ניתן יהיה לדון בתביעה כתביעה עצמאית ובית המשפט יברר האם קופחו זכויות הקטין.
- האם האם יכלה לספק את מלוא צורכי הקטין? אם בית המשפט יגיע למסקנה כי גם אם שעור המזונות נמוך אך לא בגדר השתחררות (מלאה או קרוב לכך) של האב מחובתו לזון ילדיו – יכולה הייתה האם לספק את מלוא צרכיו, אזי לא יהיה מדובר בתביעה ראשונה, חרף זאת שלא התקיים דיון כדבעי בעניין מזונות הקטין בעת אישור הסכם הגירושין.
- האם קופחו זכויות הקטין? שאלה זו תיבחן על פי מכלול הנסיבות כפי ששררו עובר לכריתת הסכם הגירושין, ובהתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכליתדאז, צרכי הקטין דאז, המשמורת והסדרי הראיה וכד'. במיוחד תבחן השאלה האם שעור המזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין לרבות על רקע שאר ההסדרים שבו, ובהתחשב ביכולתה הכלכלית דאז של האם –היה בו למנוע מהקטין כי יסופקו צרכיו.
- מה התקופה? בנוסף לכל האמור בית המשפט יברר מה התקופה שחלפה בין פסק הדין הראשון לבין הגשת התביעה החדשה. ככל שעבר זמן ניכר יותר יש בכך להצביע שאכן סופקו כדבעי צרכי הקטין.
כמובן שבית המשפט יתן את המשקל הראוי בכל מקרה ומקרה לכל אחת משאלות המבחן ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון.
תביעה לשינוי נסיבות
פסק-דין למזונות ילדים הוא בין פסקי-הדין החריגים הניתנים לשינוי עם שינויי הנסיבות. בפסיקה נקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות ילדים שכבר נקבע בפסק-דין:
- שינוי מהותי: על התובע את שינויו של פסק-הדין למזונות ילדים להוכיח שינוי מהותי בנסיבות אלה עד כדי הצדקה לשינוי הסכום שנקבע על פיו. פסק-דין למזונות ילדים, צופה מטבעו פני עתיד כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות יצדיק היזקקות חוזרת של בית-המשפט לשאלת המזונות.
- שינוי בלתי-צפוי: בפסיקה נקבע כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב מזונות ילדים, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא היתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק-הדין .
- גרימת אי-צדק: בנוסף לכך, כבר נקבע לא אחת כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב מזונות ילדים אלא-אם-כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת.
כלומר השינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק-הדין, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק-הדין לבלתי-צודק.
מזונות בן מורד
ההלכה היא, כי:
"מבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כולה או מקצתה כאשר המדובר בילד מורד".
עמדת בתי-המשפט היא כי עד שמגיעים למסקנה כי אי-רצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות ובריסון. הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, הוא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של "מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים".בית משפט לענייני משפחה נמנע ככל האפשר מהצהרת ילד מורד, הוכחת תביעה לילד מורד הינה מורכבת ודורשת ראיות מוצקות המוכיחות את נסיונות האב לקיים קשר עם ילדיו. גם כאשר ניתן להוכיח זאת לא נוטה בית המשפט להפסיק מזונות ילדים. מנגד בית הדין הרבני נוטה להתייחס בחומרה למצב שבו ילד מתנכר לאביו ופועל כנגד מצוות כיבוד הורים. שם ההתייחסות לילד מורד מחמירה עד כדי שלילת מזונותיו.
מזונות לנכדים
סעיף 5 לחוק דיני המשפחה (מזונות), קובע:
"אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 לחוק הנ"ל, אלא, במידה שנתקיימו שלוש אלה:
(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו.
(2) אותו בן משפחה, על-אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.
(3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4."
מהפסיקה עולה כי בית-משפט איפשר ברור התביעה כנגד הסבים, ללא קיום הליך קודם כנגד האב/הבעל, רק בנסיבות בהן לא ניתן היה לבצע מסירה לדין לאב/בעל בשל היעלמו או בשל שהות מחוץ לישראל. הקטין יכול לתבוע את הסב והסבתא, רק אם אינו יכול לקבל מזונותיו מהוריו, והוכח כי האב אינו משלם מזונות כלשהם, וכי האם אינה עובדת .
הסכמי שיפוי
גישת בית-משפט זה, שסעיפי שיפוי הם בדרך-כלל בניגוד לטובת הילדים ובניגוד לתקנות הציבור. במה דברים אמורים? אם האם מתחייבת לא לתבוע מזונות, או מתחייבת לשפות את האב בגין מזונות אשר יפסקו, היא עלולה להירתע מלהגיש תביעה, והילדים ניזוקים.
נושא השיפוי נדון בהרחבה בפסיקה פעמים רבות, כאשר בתי-המשפט עושים מאמץ להתמודד עם שני שיקולים מנוגדים בתחום הזה. כדברי השופט ברק ב-ד"נ 4/82 קוט נ' קוט: שניים הם הפרמטרים התוחמים את גבולותיה של מחלקת המריבה. הפרמטר הראשון הוא פרמטר חוזי: חוזים יש לקיים, וזכויות שיפוי יש לכבד. הפרמטר השני עניינו "טובת הקטין". האב חב במזונות בנו, וההסדרים המשפטיים צריכים להבטיח הגשמתה המלאה של חבות זו. קיומה של חובת השיפוי עשוי לפגוע במזונות הקטין, ועשוי לקטוע את מטה לחמו.
מצד שני, קבעו בתי-המשפט פתרון פשרה, באותם מקרים שלא ניתן להגדיר את סעיף השיפוי כמנוגד לתקנת הציבור אבל בכל זאת יש להסיק כי הפעלת הסעיף תשפיע מיידית לרעה על טובת הקטין; על-פי פתרון זה – סעיף השיפוי נשאר בתוקף, אלא שזמן ביצועו נדחה עד שהילד מגיע לגיל 18, שאז כבר מסתיימת חובת המזונות. או "עד שתעשיר" – היינו, עד שתשיג האם משאבים מספיקים שבהם תוכל להשיב לבעל את סכום השיפוי בלי שבכך תיפגע טובתו של הקטין.
במקום זה, "מממן" הבעל את חובת האישה לשיפוי על-ידי כך שעליו להמתין להחזר הכספי למשך תקופה ארוכה, ואולי אף לצמיתות, בכפוף למצבה הכספי של האם בעתיד.
פסיקת מזונות זמניים
מזונות זמניים זהו סעד זמני שבית משפט קובע מיד לאחר הגשת תביעת מזונות והגשת בקשה מתאימה. מטרתם לשמור על רמת החיים של הילדים ולאפשר להם להמשיך בכל העיסוקים, החוגים הרגלי הקניה שהיו עד פרוץ המשבר.
כאשר בית המשפט קובע מזונות זמניים הוא אינו נדרש להיכנס לעובי הקורה וקביעות שנקבעו בשלב זה, אינן מחייבות כאשר תתברר התובענה לגופה.
מטרת המזונות הזמניים הינה לאפשר המשך רמת החיים כפי שהייתה לפני הסכסוך. לכן, מן הראוי כי פסיקת המזונות הזמניים תשקף את מצבם הכלכלי של שני הצדדים ויהיה בה כדי לאזן בין בני הזוג אשר טרם התגרשו מבחינה כלכלית.
כיצד פוסקים מזונות זמניים?
תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעות שני מסלולים לפסיקת מזונות זמניים:
האחת- בקדם משפט. בתקנה 143 הקובעת כי בקדם משפט מוסמך שופט ליתן סעד זמני.
והשנייה- בד בבד עם הגשת תביעת המזונות, קרי כבר בעת פתיחת התיק.
כיום בעקבות שינוי התקנות ניתנות החלטות למזונות זמניים בזמן קצר ביותר אחרי הגשת תביעת מזונות.
