בעבר מועד חלוקת הכספים נקבע ליום גמילתן כלומר התאריך החוקי בהם בן הזוג יכול לקבל את כספי הפנסיה על פי חוק (כיום גיל הפנסיה נקבע לנשים בגיל 62 ולגברים בגיל 67) ,אולם זכות זו הורחבה ונקבע כי כספי הפיצויים וזכויות פנסיה יחולקו במועד תשלומם. ראה בעניין זה פסק דין בית משפט העליון בע"מ 3514/13.
כלומר אם מסיבה כלשהי בן הזוג הפרוד הקדים למשוך כספים מקרן הפנסיה, קמה הזכות לבן הזוג השני לקבל את חלקו.
ההגיון של ההלכה הובא ע"י אריאל רוזן צבי בספרו על דיני המשפחה בעמ' 42 כותב כי: "זכויות הפנסיה נחשבות לחלק בלתי נפרד מן התמורה שהעובד זכאי לה עקב עבודתו …כל אימת שהעבודה ופירות ההשתכרות הם רכוש בר חלוקה, ובדר"כ חלק מן השיתוף, אין טעם ואין הצדקה להוציא מן הכלל חלק מתנאי העבודה או ההשתכרות…".
בפסק דין תמ"ש 29570/03 קבע כב' השופט ויצמן המכהן היום כשופט בית המשפט המחוזי בת"א כי במקרה בו אדם צובר זכויות בקרן פנסיה והוא זכאי לקבל פנסיה מוקדמת בקרות "אירוע מזכה" בת הזוג זכאית לקבל את חלקה.
"פנסיה מוקדמת" הינה תשלום חודשי שמשלם המעביד לעובד שפרש מעבודתו לפני הגיעו לגיל פנסיה הקבוע בחוק ובתקנוני קרנות הפנסיה . התשלום משולם עד הגיעו של העובד לגיל הפנסיה וממועד זה ואילך משולמת הפנסיה הרגילה .
בתמ"ש 14920/96, היה מדובר בעובד אשר פרש פרישה מוקדמת מהתעשייה האווירית וקיבל את תשלומי הפנסיה ע"י המעביד דרך מבטחים –שם הבהיר כב' הש' גייפמן כי : הפנסיה הרגילה והפנסיה המוקדמת, יהא מיונם המשפטי לצרכים אחרים אשר יהא, הינם נכסי עתודה כלכלית של המשפחה וברי חלוקה בין בני זוג. הפנסיה הרגילה והפנסיה המוקדמת הן הטבות שנותן המעביד לעובד עם סיום יחסי עבודה- עם הפרישה מהעבודה, והינם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג ".
בתמ"ש 14920/96 כב' הש' פורת, אשר ישב בערכאת הערעור על פסק הדין הנזכר, אימץ את קביעותיו של כב' הש' גייפמן בסוגיה זו והבהיר כי יש לדחות טענות הבעל לפיהן יש לראות בתשלום ששולם ע"י התעשייה האווירית מעין משכורת ולא פנסיה למרות שכינויו הוא "פנסיה מוקדמת". ביהמ"ש הבהיר , בין השאר, כי –
"…אין שום חילוקי דעות שהבעל אינו עובד יותר של התעשייה האווירית מיום שפרש לפנסיה מוקדמת …הוא אינו מתייצב בשום מקום עבודה, הוא זכאי לעבוד בכל מקום שיחפץ ואין עליו שום מגבלות ממקום עבודתו הקודם, ואין שום אפשרות לראות בתשלומי הפנסיה המוקדמת כאילו היו תשלומי שכר או משכורת, שהם אינם עתודה כלכלית אלא תשלומים שוטפים שאינם מתחלקים כפי שמתחלקת פנסיה".
ע"מ 1122/99 – שאול שנהב נ' יונה שנהב שם ראה בית המשפט בתשלומים המשולמים ע"י התעשייה האווירית תשלומי פנסיה, זאת למרות שמבטחים שימשה אך ורק כשָלַם וכצינור להעברת הכספים מהתעשייה האווירית לנתבע.
לאחרונה נדרש אף בית המשפט העליון לדון בעניינה של פנסיה מוקדמת אשר שולמה לבעל אשר פוטר מעבודתו בשב"ס לאחר חמש שנות עבודה בשל מצבו הבריאותי. בית המשפט קבע כי אין מדובר בפנסיה המשולמת בשל נזקי גוף אלא בפנסיה רגילה אשר בשל הכרתו של הבעל כנכה קיצרה את התקופה לה נדרש לצורך זכייה בה ולפיכך האשה זכאית למחצית הפנסיה .
בפסק דין בע"מ 1018/04 שם הנתבע פרש מעבודתו בתעשייה האווירית ומאז הוא עובד ע"פ עדותו שלו, כעוסק מורשה ולא כשכיר. אף בנדון פרישתו המוקדמת של הנתבע מעבודתו בתעשייה האווירית נבעה בשל מצב בריאותו והוא זכה בשלה לתשלומי פנסיה מוקדמים, ודוק – מצב בריאותו גרם להחשת תשלומי הפנסיה אך אין מדובר בגמלה המשולמת בגין נכותו, לפיכך התובעת זכאית למחצית מסך זה.כך גם פנסית הנכות המשולמת לנתבע ע"י מבטחים הינה למעשה זכות סוציאלית/פנסיונית שתשלומה הוקדם קודם לגיל הפרישה בשל נכותו, ומכל מקום מדובר בגימלה אשר נרכשה מהפרשות שהפריש הנתבע משכרו לצורך רכישתה לפיכך התובעת זכאית לחלוק בה .