תפריט

הפחתת דמי מזונות

האם ניתן להגיש תביעה להפחתת דמי מזונות? התשובה היא כן. בית המשפט העליון קבע כי "פסיקת מזונות היא מתחומי המשפט שאין בהם סופיות, ובשינוי נסיבות ניתן לעתור לשינוי בהם" ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי.

עד הלכת בע"מ 919/15 (הלכה אשר קבעה כי החל מגיל 6 של הקטין דמי המזונות יחולו באופן שוויוני על שני ההורים), הקפידו בתי המשפט כי שינוי הנסיבות יהיה משמעותי ביותר ויורד לשורשו של עניין, היום קיימים תנאים מקילים.

בתי המשפט מודעים לכך כי נוצר מצב של אבות דור א' אשר קופחו לאורך השנים ושילמו דמי מזונות לא שוויוניים ואבות דור ב' הנהנים מתשלום מופחת.

מה עמדת בית המשפט לגבי דמי מזונות שנקבעו בהסכם גירושין?

הגישה המסתמנת בפסיקה, לפחות ביחס לקביעת מזונות שנקבעו בהסכם שאושר, פורטה וסוכמה בפסק דינו של כב' השופט ויצמן בעמ"ש (מר') 62263-10-17 שם נקבע כי אם מדובר בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, לא ניתן יהיה לטעון כי שינוי הנסיבות הוא אך ורק הלכת בע"מ 919/15, ועל כן יש להוכיח שינוי כלשהו.

הפחתת דמי מזונות

תמונת אילוסטרציה

מדוע בית המשפט מתייחס באופן שונה לדמי מזונות שנפסקו בפסק דין לדמי מזונות שהוסכמו בהסכם?

בעניין שטיין (ע"א 4515/92) הסביר כב' בית המשפט שהסכם גירושין הוא בדרך כלל הסדר כולל המכיל לא פעם ויתורים על רכוש לטובת דמי מזונות גבוהים יותר, והפוך, ואם פתאום ישונה ההסכם יתכן וצד כלשהו יפגע.

וכך נקבע:

"הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט".

בבג"צ 4407/12 הסביר כך כב' השופט עמית בסעיף 17 לפסק הדין:

"מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל נושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו.

אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית" (סעיף 17 לפסק דינו של כב' השופט עמית).

מה צריך להוכיח בעת הגשת תביעת הפחתת דמי מזונות?

בתי המשפט סבורים שיש להקל בנטל ההוכחה הרובץ על כתפי התובע, אולם ככל שבית המשפט ישתכנע כי בנסיבות המקרה יש כדי להצביע על שינוי נסיבות ואולי אף הפחתת דמי מזונות. (השוואה מהמצב העובדתי במועד עריכת ההסכם להיום) אזי הוא יעבור למבחן שיפוטי ויפסוק על פי הלכת בע"מ 919/15.

הפרמטרים לבדיקה הם:

  • שכר: יש להשוות את השכר של כל אחד מהצדדים ליום פסק הדין והיום.
  • הוצאות מדור: במידה והופחתו הוצאות מדור כתוצאה מסילוק משכנתא/ ירושה וכד' זה מהווה שינוי.
  • צורכי הילדים: אם צורכי הילדים הצטמצמו לדוגמא אין צורך בסייעת, ביטול צהרון, ביטול חוג וכיוצ"ב נקבע בעמ"ש מרכז 62253-10-17 כי זה מהווה שינוי נסיבות המצדיק בירור.
  • בן זוג חדש – בן זוג המתגורר באותה דירה גורם להפחתה של דמי השכירות ב- 50% ולפיכך קיימים מקרים בהם מוצדק להפחית דמי מזונות.
  • הולדת ילד – בתי המשפט הכירו לא פעם בלידת ילד חדש לאב החב במזונות, כשינוי נסיבות מהותי. (ראה בענין זה ע"א 552/87 ורד נ' ורד) עילה זו אינה ניצבת לבדה ותהווה משום שינוי נסיבות אך ורק במידה ותתלווה אליה ובעקבותיה, הרעה משמעותית במצבו הכלכלי של האב ראה: ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי, ע"א אבין נ' אבין 381/86.
  • מחלה – מצב רפואי שלא מאפשר עבודה מהווה בהחלט שינוי נסיבות.

בעיקרון כל שינוי המשפיע על רמת החיים ייבחן על ידי בית המשפט כפרמטר לשינוי נסיבות.

מהם הקריטריונים אשר על פיהם נקבעים דמי המזונות על פי הלכת בע"מ 919/15?

  • צרכי הקטין יקבעו על פי הוכחת רמת החיים שלו. רמת החיים של הקטין נקבעת על פי הוכחת ההוצאות הקשורות בקטין בתקופה של כשנה לפני הגשת התביעה. אולם אם יוכח כי ההורים לא יוכלו לאפשר את אותה רמת חיים יוערכו הצרכים ההכרחיים של הקטין ללא צורך בהוכחה כך:
    בעמ"ש מרכז 31135-07-20 נקבע כי יש הבדל בין קטין המחלק את זמנו בין שני בתים שאז הוערכו מזונותיו בפסיקה בשיעור הנע בין 2,250 ₪ ל- 2,400 ₪ לקטין המתגורר בבית אחד ומקיים זמני שהות מוגבלים ביותר ואז מזונותיו יוערכו בין 1,600 ₪ ל- 1,900 ₪ לחודש וזאת ללא הוצאות מדור וחינוך וללא צורך בהבאת ראיות.
  • ההכנסה הפנוייה של כל אחד מההורים – ההכנסה הפנוייה תכלול הכנסה מכל מקור שהוא כולל הכנסה משכר דירה בהפחתת עלות מדור.
  • חלוקת הסדרי השהות בפועל – יש לבדוק את יחס ימי הלינה של הילדים אצל כל אחד מההורים.
  • הנוסחא תתבסס על יחס הכנסה פנויה מול יחס ימי לינה כאשר הבסיס לחישוב יהיה העלות המשוערת הנדרשת בעבור כל ילד בכל חודש.
דילוג לתוכן