תפריט

אבהות

תביעות אבהות נוצרות בדרך כלל במצב של הולדת ילד שלא במסגרת נישואין. הכלל המנחה את בית המשפט בתביעות אלו הן טובת הילד בלבד.

בית המשפט לא מתייחס לשאלה כיצד נוצר הילד, האם נולד מקשר בלתי מחייב או בידיעה כי האישה מוגנת באמצעי מניעה.

בפס"ד אבוטבול נ' קלוגר אמר השופט כהן:" בקיום מגע מיני ללא נישואין, אין אצלנו, מן הבחינה משפטית, לא משום אי חוקיות ולא משום אי מוסריות, ולא משום הפרה או סיכון של תקנת הציבור או שלומו, ואין בו כדי לשלול או לסכל זכויות תביעה או סעד המוענקות על פי דין".

הפסיקה קבעה כי "גבר המקיים יחסי מן עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשיו. פיתוי אינו מעשה מרמה. מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו".

האחריות הנופלת לכתפי האב היא אחריות מלאה על הילד פרי זרעו ומחייבת את האב בתשלום מזונות כדין. בית המשפט קבע כי "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים".

בשנת 2008 נכנס תיקון לחוק מידע גנטי תשס"א-2000 שבו ניתנה לבית המשפט הסמכות לצוות על עריכת בדיקת רקמות גם בלא הסכמת הנבדק. הסנקציה לסירוב להיבדק תאפשר לבית המשפט להסיק ולקבוע כי המסרב להיבדק הוא האב ואף להחיל עליו את הוראות ס' 6 לפקודת ביזיון בית המשפט המאפשרות נקיטת אמצעים כנגד הסרבן כגון מאסר וקנס.

ידוע על מספר תביעות של גברים כנגד נשים שהרו ללא הסכמתם בטענה של גניבת זרע, מרמה ואף בעילה של תביעת נזק שנגרם לאב בעל כורחו, אולם עד היום לא ידוע על מקרה בו קיבל בית המשפט את טענות הגבר.

בדיקת רקמות חייבת להיעשות בצו של בית משפט לענייני משפחה. בית המשפט בודק את הנושא הספציפי שבפניו ומחליט בהתאם. במידה וקיים חשש כי אישה הרתה לגבר שאינו בעלה ולכן קיים חשש ממשי לממזרות לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה אלא אם כן שוכנע שיש בבצוע הבדיקה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה והכוונה לממזרות.

בדיקת רקמות מתבצעת במכון גנטי על ידי לקיחת דגימת רוק, דם, שיער או תאים פנימיים של הלחי. הבדיקה הנפוצה ביותר הינה בדיקת דם. לבדיקה אמורים להגיע האם האב והילד ביחד מצויידים בתעודות זיהוי. לצורך וידוי אף מצלמים את השלושה לפני ביצוע הבדיקה. תוצאות הבדיקה מגיעות היישר לבית המשפט כחומר חסוי ועל פי תוצאות הבדיקה יקבע בית המשפט האם ניתן להצהיר על הגבר כאבא של הילד.