תפריט

תביעת אבהות

תביעת אבהות הינה תביעה המוגשת לבית המשפט לעניני משפחה על ידי אם הקטין כנגד אדם שהיא טוענת שהוא אב הקטין. תביעות אבהות מוגשות בדרך כלל במצב של הולדת ילד שלא במסגרת נישואין. הכלל המנחה את בית המשפט בתביעות אלו הוא טובת הילד בלבד. לתביעה זו מצטרף היועץ המשפטי של משרד הפנים, על מנת שיחווה את דעתו האם במקרה הנוכחי יכול בית המשפט לתת צו לעריכת בדיקת רקמות הנקרא D.N.A .

איך נערכת בדיקת רקמות?

בדיקת רקמות מתבצעת במכון גנטי בבית חולים והתנאי לביצוע שלה הינו צו של בית המשפט לענייני משפחה המתיר את הבדיקה.

הבדיקה מתבצעת על ידי לקיחת דגימת רוק, דם, שיער או תאים פנימיים של הלחי. הבדיקה הנפוצה ביותר הינה בדיקת דם. לבדיקה אמורים להגיע ביחד האם האב והילד ביחד כשהם מצויידים בתעודות זיהוי. לצורך וידוי אף מצלמים את השלושה לפני ביצוע הבדיקה. תוצאות הבדיקה מגיעות היישר לבית המשפט כחומר חסוי. על פי תוצאות הבדיקה יקבע בית המשפט האם ניתן להצהיר על הגבר כאבא של הילד. עלות הבדיקה כ- 3,500 ₪ .

מהם השיקולים של בית המשפט במתן צו לבדיקת רקמות?

כאמור בדיקת רקמות חייבת להיעשות בצו של בית משפט לענייני משפחה. בית המשפט בודק את הנושא הספציפי שבפניו ומחליט בהתאם לנסיבות המקרה, האם זהו המצב שלטובת הילד יש לתת צו לבדיקת רקמות. במידה וקיים חשש כי אישה הרתה לגבר שאינו בעלה ולכן קיים חשש ממשי לממזרות לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה אלא אם כן שוכנע שיש בבצוע הבדיקה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה והכוונה לממזרות.

עקרון טובת הילד

בבע"מ 2426/07 קבעה כב' השופטת ארבל כי זהות אביו של הקטין הינה חשובה ביותר בראש ובראשונה לקטין עצמו שכן ידיעה זו מהווה חלק בלתי נפרד מגיבוש זהותו והיא חיונית על מנת להבטיח שלא ידע מחסור. אולם אין זה אומר שבכל מקרה המסקנה המחייבת היא עריכת בדיקת רקמות, העיקרון המנחה בכל סוגייה משפטית הינו טובת הקטין בלבד.

האם גניבת זרע פוטרת את האב מאחריות?:

בית המשפט לא מתייחס לשאלה כיצד נוצר הילד, האם נולד מקשר בלתי מחייב או בידיעה כי האישה מוגנת באמצעי מניעה.

בפס"ד אבוטבול נ' קלוגר אמר השופט כהן:" בקיום מגע מיני ללא נישואין, אין אצלנו, מן הבחינה משפטית, לא משום אי חוקיות ולא משום אי מוסריות, ולא משום הפרה או סיכון של תקנת הציבור או שלומו, ואין בו כדי לשלול או לסכל זכויות תביעה או סעד המוענקות על פי דין".

הפסיקה קבעה כי "גבר המקיים יחסי מן עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשיו. פיתוי אינו מעשה מרמה. מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו".

בית המשפט לא מקבל את הנימוק של גניבת זרע והוא ממש לא מתעניין כיצד ולמה בא הילד לעולם. מעת שבדיקת רקמות מוכיחה כי מדובר באב הקטין האב חייב במזונות הקטין. בית המשפט קבע כי האחריות הנופלת לכתפי האב היא אחריות מלאה על הילד פרי זרעו ומחייבת את האב בתשלום מזונות כדין. בית המשפט קבע כי "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים".

מהו חוק מידע גנטי?

בשנת 2008 נכנס תיקון לחוק מידע גנטי תשס"א-2000 שבו ניתנה לבית המשפט הסמכות לצוות על עריכת בדיקת רקמות גם בלא הסכמת הנבדק. הסנקציה לסירוב להיבדק תאפשר לבית המשפט להסיק ולקבוע כי המסרב להיבדק הוא האב ואף להחיל עליו את הוראות ס' 6 לפקודת ביזיון בית המשפט המאפשרות נקיטת אמצעים כנגד הסרבן כגון מאסר וקנס.

תביעת אבהות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה כאשר הנתבע הוא האב,. לתביעה יש לצרף את היועץ המשפטי של משרד הפנים על מנת שיחווה דיעה ויודיע לבית המשפט אם ניתן במקרה הנוכחי לבצע בדיקת רקמות.

מה קורה אם אשה נשואה הרתה לגבר שאינו בעלה?

זהו המקרה בו היועץ המשפטי אינו מאפשר מתן צו לבדיקת רקמות בשל חשש לממזרות. זאת אומרת שכאשר קיים חשש כי הקטין נולד לאב שאינו הבעל של אמו לא יתנו לבצע בדיקת רקמות. הקו המנחה את בית המשפט הוא אך ורק טובת הילד. ידוע לכל כי על ממזרים חלים מגבלות רבות בקהילה היהודית, ועל מנת למנוע מהקטין סבל – לא תתאפשר בדיקת רקמות. היהדות פותרת את העניין דרך המשפט "רוב הבעילות הן לאחר הבעל" כלומר בעת שהאישה נשואה אין לבצע בדיקת אבהות ויש לקבוע כי הקטין הנולד הוא בנו של בעלה.

בתיק עמ"ש 24955-03-11, לא הלכו לפי הכלל של "רוב בעילות אחר הבעל". שם שניים טענו לאבהות וברקע היה חשש לממזרות. בית המשפט קבע כי לא ניתן לבצע בדיקה גנטית, ולא ניתן לקבוע מיהו האב הביולוגי של הקטינה, אולם על פי ראיות נסיבתיות וחקירת הצדדים בגין מעשיהם, בית המשפט הכריז על אחד מהם כאב פסיכולוגי והורה למשרד הפנים לרשום אותו כאב ביולוגי ונימק זאת בכך כי במישור של האבהות האזרחית די ברמת הוכחה של 51% וכי התוצאה הינה לטובת הקטינה.

מיהו אב פסיכולוגי?

בית המשפט מתבסס על סעיף 68 (א) לחוק הכשרות לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, כמקור חוקי היכול להוות בסיס להכרה בהורה פסיכולוגי.

הורה פסיכולוגי הוא אותו הורה המהווה דמות משמעותית לקטין הדואג ומטפל בו, אף כי לא ניתן לקבוע בוודאות כי הוא בנו הביולוגי. בית המשפט בוחן מי הדמות הגברית המשמעותית בחיי הקטין, ואם קיים אב ביולוגי יצהירו על השני כאב פסיכולוגי.

מה קורה אם נדרשת בדיקה גנטית וקיים חשש לממזרות?

החוק קובע כי אם קיים חשש כי ממצאי בדיקה גנטית עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין, אזי יפנה בית המשפט לענייני משפחה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו. לאחר קבלת חוות הדעת ועמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין, וכי אין דרך אחרת לערוך את הבדיקה, דהיינו הבדיקה הגנטית, באופן שימנע את הפגיעה "… לא יורה על עריכת הבדיקה, אלא אם כן מצא יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם".

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך:

איך להתגרש מהר?

איך להתגרש מהר?

השאלה שחוזרת ונשאלת ,כאשר אחד מבני הזוג מקבל החלטה שהוא מעוניין להתגרש, היא: איך להתגרש מהר? אם תצליחו לסמן V על מרבית הכותרות במאמר זה,

קרא עוד »
איך קובעים את סדר ההורשה?

סוגי צוואות

הצוואה, היא כלי משפטי בידו של האדם הקובע מה ייעשה בקניינו לאחר מותו. אדם שלא הניח לאחריו צוואה אזי רכושו יחולק על פי דיני הירושה.

קרא עוד »
האם לבגידה יש משמעות בגירושין?

איך להתגרש בהסכמה?

השאלה החוזרת ונשנית אצל בני זוג אשר הגיעו להחלטה להתגרש היא: איך להתגרש בהסכמה. זוג אשר הגיע להסכמה ולהבנה שעליו להתגרש ורוצה לפעול בלי עורכי

קרא עוד »
איך קובעים את סדר ההורשה?

איך קובעים את סדר ההורשה?

סעיף 10(2) בחוק הירושה קובע את סדר היורשים על פי דין. בעיקרון היורשים הם בני משפחה מדרגה ראשונה וכמובן בני זוג. סדר ההורשה הולך לפי

קרא עוד »
האם ידועים בציבור יורשים את בני זוגם?

עילות לביטול צוואה

מי הם היורשים? חוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". היורשים של אדם הינם יורשים על פי דין כלומר לפי סדר עדיפות בין

קרא עוד »