האם ידועים בציבור יורשים את בני זוגם?

תמונת אילוסטרציה

ידועים בציבור יורשים את בני זוגם וזאת מכוח סעיף 55 בחוק הירושה הקובע כי:

"איש ואישה החיים חיי-משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

יוצא מהסעיף שידועים בציבור נכנסים לקטגוריה של סעיף 10(1) בחוק הירושה הקובע כי בן הזוג יורש את בן זוגו, וכל זכות הקיימת בחוק לטובת בן זוג היא גם לטובת ידוע/ה בציבור.

באיזה תנאי תזכה ידועה בציבור בירושת בן זוגה?

1. בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף.
2. אף אחד מהם לא נשוי למשהו אחר.
3. הנפטר לא ערך צוואה.

האם ידועה בציבור תירש בן זוג נשוי?

לא. אם לאדם נשוי יש ידועה בציבור, הידועה בציבור לא תירש אותו מכוח החוק, כי המבחן מיהו בן זוג ייבדק לפי ההיזקקות לגט. אם אדם רוצה להוריש לידועה בציבור שלו עליו לערוך צוואה ולהוריש לה כרצונו.

מה יורש בן הזוג?

סעיף 11א' בחוק הירושה קובע כי בן הזוג של המוריש נוטל את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כולל מכונית הנוסעים וכן  משאר העיזבון. המיטלטלין לא כוללים אוספים מיוחדים כמו: חפצי ערך, תמונות, כלי נוי, שטיחים וכד' אם הם נרכשו לצורך השקעה. אם בן הזוג חי בנפרד מהמוריש לפני פטירתו אז המטלטלין יחולקו בין כל היורשים.

ההסדר הזה כמובן לא יחול אם המוריש הותיר צוואה.

האם לבן זוג יש זכויות על דירת מגורים?

בע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין קבע בית המשפט כי סעיף 11(א)(2)  חלק גם על ידועים בציבור.

סעיף זה קובע את סדר ההורשה כך:  אם יש לבן הזוג יש ילדים, בן הזוג ירש חצי מהרכוש ואת החצי השני ירשו ילדיי המנוח ואם אין לו ילדים אז הוריו. 

אבל אם לא היו לו ילדים ונשארו לו אחים או צאצאים או סבא וסבתא בן הזוג יקבל 2/3 ואת השאר ירשו שאר היורשים. אבל אם לא היו למוריש קרובים מדרגה ראשונה יורש בן הזוג את כל העזבון . 

החוק קובע כי רק אם הצדדים חיו ביחד תחת קורת גג אחד, אז לבן הזוג יהיו זכויות בדירת המגורים. אם בני הזוג התגוררו ביותר מדירה אחת תחול ההוראה המתייחסת לדירת המגורים לדירה שבה שהו יותר זמן והיא נחשבה לדירה העיקרית שלהם. החוק לא מתייחס לשווייה של הדירה.

 אם בני הזוג נעדרו מהדירה עקב אשפוז, בית אבות, יציאה לטיול או לעבודה במדינה אחרת זה לא ישלול את זכות היורש. בעניין זה ראה התייחסות בעניין גרסלר בתיק ע"א 1847/92.

סעיף 115 לחוק הירושה קובע את המקרים בהם יוכל בן הזוג להמשיך ולהתגורר בדירת המגורים כשוכר של היורשים  ומנחה את בית המשפט באיזה תנאים להשאיר את בן הזוג בדירה.

מה היקף העיזבון החל על ידועים בציבור?

על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף אשר קובעת כי לבן הזוג הנותר בחיים קיימת זכות קניינית על נכסים שנצברו על שם בן הזוג שנפטר. הנכסים האלה אינם בגדר העיזבון. יוצא מזה שגם אם המנוח ערך צוואה הוא לא יכול לצוות רכוש אשר לא שייך לו. נושא זה נדון בעניין גיטלר בע"א 3563/92 . 

לצורך קביעת היקף העזיבון של הנפטר בן הזוג הנותר בחיים צריך לעתור לבית המשפט כדי שיכיר בחלקו של בן הזוג על פי הלכת השיתוף בנכסים.

הזכות של בן הזוג לתבוע מכוח הלכת השיתוף מתאפשרת לו מיד לאחר מות בן הזוג. בע"א 177/87 בענין וינפלד קבע השופט שמגר כי "יש לאפשר לבן הזוג לטעון ולהוכיח קיומו של שיתוף בנכסים אף אם הוא עושה כן בפעם הראשונה שנים רבות לאחר שנוצר השיתוף ואם אם ניתן כבר צו ירושה והמקרקעין נרשמו בהתאם לכך".

בע"א 5774/91 בעניין יהלום פנו יורשי המנוחה שמונה שנים לאחר שנפטרה וביקשו להצהיר כי היא זכאית למחצית מרכושו של בעלה המנוח, במקרה הזה קבע כב' השופט לוין כי שיהוי כל כך ארוך הינו ויתור ובעת שנקבע שהמנוחה ויתרה אז בוודאי שיורשיה לא יכולים לתבוע את עיזבון בעלה.