תפריט

מתי ניתן לחייב בגט?

האם כפיית גט או לחילופין כפיית גירושין על צדדים נשואים אפשרית?

כפיית גירושין רלוונטית רק לבני זוג אשר נישאו כדת משה וישראל. על פי החוק "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה" (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953).

קיים הבדל מהותי בין הבעל לאישה בנושא כפיית גירושין. במעמד הגירושין הבעל הוא זה אשר צריך להסכים לתת את הגט והאישה צריכה להסכים לקבל את הגט. לכן, אם הבעל מסרב לתת גט נדרש להוכיח במשפט גירושין אשר ייערך בבית הדין הרבני שיש להורות לבעל על כפיית גירושין, כלומר להוציא פסק דין שהוא חייב לתת גט.

מתי ניתן לחייב בגט?

תמונת אילוסטרציה

בית הדין הרבני נזהר מאוד בפסקי דין לכפיית גט, בהם הוא מחייב את הבעל לתת לאישה גט, שכן קיים חשש לגט מעושה, שהוא אסור על דין תורה.

כיון שהבעל הוא המחזיק במפתח הגירושין, ויתכנו במציאות האנושית בעלים שלא יסכימו להשתמש בו ויעגנו את נשותיהם, נדרשת מערכת המשפט לטפל במקרים אלה.

במצב הנתון, יצרו הפסיקה במשפט העברי והחקיקה בדין הישראלי המודרני, "דרכי לחץ" שונות כלפי הבעל הסרבן, תוך הליכה זהירה כדי שלא להגיע לקטגוריה ההלכתית של "גט מעושה", קרי, גט שנכפה על הבעל ואינו ניתן מרצונו.

חוקים אלה מונים סנקציות שונות ובהן צווי הגבלה כמו יציאה מן הארץ, קבלת דרכון ורשיון נהיגה, עיסוק במקצועות מורשים, הגבלות על חשבונות בנק, הגבלות לאסירים מסוגים שונים, עיכוב ושלילה של גמלאות, וכן בידוד. בחוק בתי הדין הרבני כפייה וציות קיימים סעיפים ספציפיים המאפשרים לבית הדין להפעיל סנקציות באופן הדרגתי על בעלים כדי שיסכימו לתת גט.

בית הדין הרבני עושה מאמץ הלכתי לגאול נשים מעגינותן, נושא זה נדון בהרחבה בג"ץ 6751/04 סבג נ' בית הדין הגדול לערעורים.

מה הן סמכויות בית הדין הרבני?

בנוסף לסמכויות בית הדין הרבני המוקנות לו בחקיקה מפורשת רשאי בית הדין להוציא צווי הגבלה מכוח חוק קיום פסקי דין וצוי מאסר ומכוח פקודת בזיון בית משפט וחוק כפיית ציות, כאשר הן נדרשות לשם עשיית צדק, דהיינו כדי להביא את הבעל שיתן גט לאשתו לאחר שקיים פסק דין המחייבו לעשות כן.

בית הדין מחוייב לבחור באמצעי לחץ שפגיעתו פחותה, ורק אם יעמוד הבעל בסירובו הוא מוסמך לנקוט סנקציות קשות, שהחמורה בהן היא הטלת עונש מאסר לתקופה ממושכת.

בבג"ץ 235/68 ר' ב' נ' הרב הראשי לישראל, נקבע, מפי השופט ב' הלוי, כי "המחוקק העמיד לרשות הציבור תרופה מסוימת, והיא תרופה קשה לשם ביצוע צווי בתי-דין רבניים לכפיית גירושין; אך הוא לא גזר בזה על תרופות אחרות, פחות חמורות, המצויות באמתחתו של בית הדין הרבני". כיום לבית הדין הרבני קיימת סמכות רחבה ביותר, ושיקול דעת עצמאי בכל הסנקציות הקשורות בכפיית גירושין.

לסיכום, אם בית הדין פסק כי הבעל חייב לתת גט, מוטב כי הבעל יעשה זאת מרצונו ולא יגיע למצב של נרדף באמצעות סנקציות הקשורות בכפיית , שכן בית הדין הרבני וגם בית המשפט רואים בהתרת עגונות חובה משפטית ומוסרית מהמעלה הראשונה.

למידע נוסף:

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך:

שאלות ותשובות בענייני משפחה בעידן הקורונה

הסכם פרידה ידועים בציבור

להבדיל מזוג נשוי, אשר צריך להסדיר את ענייני הגירושין באמצעות בית הדין הרבני, בני זוג ידועים בציבור יכולים להיפרד באמצעות עריכת הסכם פרידה  ידועים בציבור.

קרא עוד »
הסכם הורות משותפת

הסכם גירושין עם 2 ילדים

כאשר בני זוג הנשואים כדת משה וישראל מחליטים להתגרש ויש להם ילדים חשוב שהסכם הגירושין יתייחס לכל האספקטים הנדרשים ביחס לילדים ואף יוכל לצפות התרחשויות

קרא עוד »
הפחתת דמי מזונות

ייפוי כוח מתמשך מקוון

ייפוי כוח מתמשך אונליין הינו מסמך משפטי, המוגש באופן מקוון לאפוטרופוס הכללי, על ידי עורך דין אשר קיבל הסמכה לערוך ייפוי כח מתמשך. במסגרת מסמך

קרא עוד »
דילוג לתוכן