מטרת הכתובה:
- להבטיח את קשר הנישואין – בעל שרוצה לגרש את אשתו ללא עילת גירושין מוכחת, ידע שיצטרך לשלם לאשתו את כתובתה. המטרה של חובה זו "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" כלומר הגירושין יעלו לבעל בסכום שהתחייב בכתובה.
- לדאוג לאלמנה – לדאוג לביטחונה הכלכלי של האישה לאחר פטירת בעלה. אלמנה תוכל לתבוע את כתובתה מעזבון בעלה.
- הבטחת עתיד הגרושה – המטרה להקל עליה להתחתן מחדש, "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז).
הכתובה מורכבת משלושה חלקים:
עיקר הכתובה: בחלק זה רושם הבעל לאשה סך של 200 זוז אם היא רווקה, מאה זוז אם היא גרושה או אלמנה. סכום זה נרשם אוטומטית בכל כתובה.
תוספת הכתובה: לפני החופה חותם הבעל בנוכחות עדים על התחייבותו הכספית בכתובה וזהו הסכום אשר יחייב אותו בזמן גירושין.
נדוניה: בחלק זה הבעל מחליט באשר לרכוש אשר מביאה עמה האישה לנישואיה. במידה שהבעל רוצה שהרכוש יעבור לבעלותו, ירשם הדבר בכתובה כנכסי צאן ברזל. במידה והבעל מבקש שהרכוש יישאר בבעלות האישה, יחשב הדבר כנכסי מלוג. את נכסי צאן ברזל תקבל האישה בזמן פקיעת הנישואין כערכם ביום הנישואין. אם ערכם עלה הבעל ירויח מכך.
אם סכום ההתחייבות בכתובה גבוה במיוחד לא בטוח שהאישה תקבל אותו בגלל מחלוקת בין הרבנים. ישנם רבנים האומרים כי הבעל חייב לשלם את הסכום שחתם עליו.לעומתם ישנם רבניים הסבורים כי יש להגביל את סכום הכתובה לסך של 120,000 ש"ח בלבד.
לאחרונה , ניתן פס"ד ע"י הדיין שלמה דיכובסקי שבו הוחלט להגביל את סכום הכתובה לעד 120,000 ₪. הרב קבע כי הכתובה לא נועדה להעשיר את האישה הגרושה ולגרום לעוני לבעלה. מטרת הכתובה היא לאפשר לאשה קיום בכבוד לתקופת מינימום של שנה, עד אשר תמצא בעל אחר. כידוע פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול אינם מחייבים ובפועל כל חתן חותם על סכום שבוחר כרצונו.
חיובי הכתובה:
מימים ימימה נהגו בקהילות ישראל כי במעמד החופה ובפני שני עדים יחתום החתן על שטר כתובה וימסרו לכלה.
דין הכתובה נהוג גם בימינו במדינת ישראל. משרד הדתות (כיום הרשות הארצית לשרותי דת) מדפיס טפסי כתובה ואלו משמשים את בני הזוג המתחתנים דרך לשכות הרבנות ברחבי הארץ. באמצעות שטר הכתובה מתחייב הבעל כלפי אשתו בחיובים שונים.
חלק מהחיובים כגון: חיובי מדור, כסות, מזונות ועוד – מתייחסים לתקופת הנישואין.
חלק הנוסף שהוא עיקר הכתובה, תוספת כתובה, נדוניא ותוספת נדוניא – מתגבשים רק עם פקיעתם של הנישואין בגירושין או בפטירת הבעל.
הכתובה חלק בלתי נפרד מהקידושין:
עריכת שטר כתובה הינה חובה שאינה ניתנת להתנאה, שכן מדובר בחלק בלתי נפרד מנישואין על פי התורה. אכן, על פי ההלכה היהודית, אסור לאדם לקיים מסגרת נישואין ללא כתובה (אבן העזר ס"ו, א) וקיום מסגרת זוגיות ללא כתובה שקול למסגרת זוגיות ללא קשרי נישואין .
לא ניתן לבטל כתובה:
בכתובה מקבל עליו הבעל כלפי אשתו חיובים שונים ובכללם זוכה האישה בדמי כתובה. הזכיה בדמי כתובה חלה בגירושין או במות הבעל. סכום הכתובה הוא בבחינת חוב הרובץ על הבעל ואחר מותו- על העזבון. הבעל אינו יכול להשתמט מהתחייבותו על פי שטר הכתובה או לעקוף התחייבות זו ע"י עריכת צוואה או באופן אחר.
כיצד מחשבים כתובה שנכתבה בשקלים ישנים
קיימים רבנים אשר מחשבים את הכתובה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. ישנם רבנים אשר פוסקים את הסכום המקורי הכתוב בכתובה אולם פוסקים בנוסף פיצוי כספי לאישה.
