תחום דיני המשפחה בארץ הינו תחום מורכב מאוד בשל היותו מנוהל הן על ידי בית הדין הרבני והן על ידי בית משפט לענייני משפחה.
חשיבות ההתייעצות עם עורך דין כבר בשלב ההתחלתי של כל סכסוך, נובעת בין היתר בשל מירוץ הסמכויות בין שתי הערכאות הללו.
השאלה באיזו ערכאה לבחור בכל סכסוך הינה שאלה סבוכה ומורכבת אשר מאלצת את עורכי הדין לנהל סוג של מעקב אחר החלטות של בית הדין הרבני ושל בית משפט לענייני משפחה בכל סוגיה וסוגיה.
לעיתים בחירה לא נכונה של ערכאה עלולה לעלות בתוצאה משפטית לא רצויה עבור בעל הדין.
לכן, אם החלטתם להתגרש מבן הזוג שלכם, חשוב מאוד להיוועץ מיד בעורך דין גירושין מקצועי. בחירה זו יכולה לשנות לחלוטין את תוצאות הפרידה כבר בתחילת ההליך.
כאמור עורכי דין משקיעים זמן רב בניתוח תוצאות הליכים בכל אחת מן הערכאות הללו כאשר הסוגיות הבולטות הן בתחום מזונות אישה, מדור ספציפי ומשמורת ילדים.
בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה?
בנושא נישואין וגירושין אין לעורכי דין הרבה ברירות כי לבית הדין הרבני סמכות יחודית לדון בנושא זה. בנושאים כגון מזונות אישה, משמורת, מדור לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה. אלה הם נושאים הכרוכים בתביעת הגירושין. הערכאה שתקבל את הסמכות לדון בנושאים הכרוכים בתביעת גירושין תלויה במועד ואופן הגשת התביעה ולכן חשוב שעורך דין יבדוק לעומק את כל ההשלכות בטרם יגיש תביעה משפטית למי מהערכאות.
ס' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי בנסיבות מסוימות יהיה לבית הדין הרבני סמכות שיפוט ייחודית, לרבות מזונות האישה ומזונות הילדים ובמקרה זה תישלל סמכותו של בית המשפט כמו כן נמצא כי עניין אחזקת הילדים לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין ולכן די שאחד הצדדים מגיש תביעה לגט, לפני שבדק עם עו"ד לאיזו ערכאה כדאי לפנות, כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון גם באחזקת הילדים.
לעניין מזונות ילדים סמכות הדיון המקורית היא לבית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני סמכות מקבילה רק אם ניתנה הסכמת שני הצדדים מכח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. מזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה במסגרת תביעת מזונות.
כריכת תביעות בבית הדין הרבני:
בתביעת גירושין אותה רוצים לנהל בבית הדין הרבני על בן הזוג המעוניין לכרוך למשל: ענייני רכוש, מזונות אישה, חינוך ילדים הסדר משאבים לפי חוק יחסי ממון. כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות בלעדית לדון בנושאים אלו על בן הזוג הכורך לעמוד במספר תנאים וביניהם כי תביעתו כנה וכי הוא אכן מתכוון לדון בעניינים הנכרכים וכי מטרתו אינה מתמצה בניסיון לחסום את דרכו של בן הזוג האחר לבית המשפט. בגלל מגבלות אלו ציינתי כי מעורבות של עורך דין מנוסה בתחום האישי הינה הכרחית שכן אדם יכול שיחשוב שקנה סמכות בבית הדין הרבני ולבסוף יתבדה.
מזונות אישה:
עניין מזונות אישה יידון לפי הדין הדתי והכוונה לא רק לעצם החיוב, אלא גם לסכום המזונות וצורת החיוב.
הדין היהודי סובר כי על הבעל לפרנס את אשתו, לדאוג לכל צרכיה ולהשוות את רמת חייה לרמת חייו. בית משפט לענייני משפחה ידון במזונות אישה לפי הדין הדתי אולם הוא מונחה על ידי פסיקות בית משפט העליון שרואים את שוויון המינים לנגד עיניהם ולכן בנושא זה יכול ויהיה יתרון לאישה שתדון בבית הדין הרבני. עורך דין שצריך לקבל החלטה לאיזו ערכאה לגשת יבדוק את מכלול התביעות בתיק ועל פיהן יציג בפני לקוחו את האפשרויות העומדות לפניו.
בכל מקרה גבר חייב במזונות אישה כל עוד הוא נשוי לה מבחינת "עולה עימו ולא יורדת" זאת אומרת שלא ניתן לפגוע ברמת חייה כל עוד היא נשואה.
החיובים על פי הדין הדתי הינם חיובים הדדיים. האיש מתחייב בעשרה דברים הכוללים: מזונותיה, כסותה(בגדיה ומלבושה), עונתה (חיי אישות), עיקר כתובתה, רפואתה (הוצאות ריפוי) לפדותה אם נשבית, קבורתה, להיות ניזונה מנכסיו ויושבת בביתו אחרי מותו כל ימי אלמנותה (מזונות מן העזבון). חיובי האישה הם: מעשה ידיה (האישה חייבת כלפי בעלה לעשות את העבודות הדרושות והמקובלות לצורך המשפחה וכל הכנסותיה שייכות לבעל, מציאתה – כל מה שהאישה מוצאת שייך לבעל, פירותיה- פירות נכסי האישה שייכים לבעל, ירושתה – הבעל יורש את אשתו.
בבית הדין הרבני בתביעה למזונות אישה כאשר בני הזוג חיים בנפרד על האישה להראות כי הבעל אשם בפירוד ואילו בבית משפט לענייני משפחה נטל ההוכחה על הבעל שהאישה אשמה בפירוד, ועד שלא יוכח אחרת היא זכאית למזונות. עורכי דין יקבלו החלטות שונות בסוגיית מזונות אישה אם לדוגמא האישה מתפרנסת או שקשה יהיה לה להוכיח כי בעלה עזב את הבית מרצונו.(ראה שאלות נפוצות בעניין מזונות אישה).
עבודת אישה
השתכרות אישה מעבודה זו תופעה ייחודית לזמנינו. בעבר לא ניתן היה לדרוש מן האישה לפרנס את עצמה ובעל לא יכול לחייב את אשתו לעבוד מחוץ לבית. וכל עוד אישה נשואה לא עובדת היא זכאית למזונות אישה. כיום עורכי הדין בעצמם עומדים חסרי אונים מול פסקי דין סותרים. בבית הדין הרבני נדונה תביעה של אישה שהפסיקה במכוון לעבוד לאחר שעבדה הרבה שנים ובית הדין הרבני קבע שיש לקזז ממזונות אישה את הסכום שיכלה להרוויח. בית הדין הרבני הגדול סרב לאמץ פסיקה זו וקבע שאין לחייב אישה לעבוד. היום אין הלכה חד משמעית הקובעת האם ניתן לחייב אישה לצאת לעבוד כדי שבעלה יהיה פטור ממזונות אישה.
תביעת רכוש
שאלה קריטית נוספת שמעסיקה עורכי דין בטרם הגשת תביעה היא נושא רכוש. בית הדין הרבני דן לפי דין תורה, כלומר מחיל את הדין העברי בכל התדיינות, ולא רק בענייני המעמד האישי. בית הדין לא יחיל את הלכת השיתוף מקום בו היא הייתה מוחלטת על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
הלכת בבלי הייתה פריצת דרך כאשר בית המשפט אישר את זכותה של אישה למחצית דירת מגורים ולא קיבל את טענתו של הבעל, אשר תואמת את הדין העברי והתקבלה בבית הדין הרבני, לפיה מחצית הדירה ניתנה לה על תנאי שתחיה עמו וכי משהפרה את התנאי אין היא זכאית למחצית. פסק דין חשוב זה לא יושם כלל כיוון שבתי הדין הרבניים מסרבים לקבל על עצמם את החובה לפסוק לפי המשפט הישראלי.
כפי שניתן לראות נושא המעמד האישי הינו נושא סבוך ומורכב, עורכי דין יעידו כי בנושאים רבים קיימת אי ודאות לגבי פסיקת בית המשפט או בית הדין הרבני ולכן קיימת כיום גישה לנסות ולפתור סכסוכים בגישור ולהימנע מדיונים וריצות לבתי משפט או לבתי הדין.
למה עדיף גישור
זוג שהחליט להתגרש, מוטב לו לנסות הליך גישור בטרם יפנה לערכאות משפטיות ויוציא כסף רב עבור תשלום שכר טרחת עורך דין.
אתר זה בא להביא רק את תמצית הנושאים הסבוכים הקשורים בגירושין ואינו מחליף בשום אופן ייעוץ עם עו"ד שכן אין מקרה דומה למקרה.
מטרת האתר לתת מידע ראשוני והתמצאות בסיסית בתחום דיני המשפחה.
