|
 מתחילת שנת 2009 נפתחו 1,985 תיקי גירושין זאת על פי הפרסומים הסטטיסטים של בית הדין הרבני, מדובר בכ- 500 זוגות מתגרשים בחודש.
כידוע הליך הגירושין הינו הליך הטעון רגשית ומכיל מכלול של כעסים, תחושת איבוד שליטה, חשש מפני העתיד, חרדת קיום, תחושת כישלון, חשש לגרימת נזק לילדים ועוד.
הבסיס לגירושין בבית הדין הרבני הינו בדרך כלל הסכם שנערך בין בני הזוג. בני הזוג מביאים את הסכמותיהם לגבי: מזונות ילדים, חלוקת רכוש, החזקת ילדים והסדרי-ראייה.
הנטייה הטבעית של אנשים בעת סכסוך משפחתי היא "לצאת למלחמה" ז"א הגשת תביעות הדדיות, גיוס עורכי דין ושימוש בטקטיקות ואסטרטגיות מתישות. תביעות גירושין שגרתיות מלוות במטבעות לשון קשות כגון: "זנתה תחתיו" "מאיסה עליו" או האשמות הדדיות על אלימות וחוסר איכפתיות כלפי הילדים, דבר הגורם להסלמה קשה בסכסוך, לפגיעה קשה מאוד ומשבר אמון בבן/בת הזוג שהם בעצם הורים משותפים.
היום בתי המשפט שולחים את הזוגות שהגישו תביעות, ללשכת הסיוע המשפטי לצורך ניסיון של פתרון הסכסוך בדרך של גישור.
להגיע לגישור לאחר הגשת תביעה זה אומר להגיע עם מטען רגשי כבד, פגיעה באגו ותחושת נקם. לכן, זוג שקיבל החלטה משותפת להתגרש מוטב כי יפנה תחילה להליך של גישור, יחסוך את הפגיעה הרגשית המלווה את ההליך שהינו כאמור הליך טעון רגשית מלכתחילה.
נושא הגירושין נמצא כמתאים במיוחד להליך של גישור וזאת בשל המשכיות הקשר הנכפה על בני הזוג המתגרשים גם לאחר הגירושין בשל הטיפול בילדים המשותפים.
כמו כן להליך הגישור יתרון כלכלי שכן הינו זול משמעותית מכל הליך משפטי של הגשת תביעה והתדיינויות משפטית, הוא מהיר, הפתרונות בסכסוך לא נכפים על בני הזוג אלא נוצרים תוך כדי ההליך ולכן נחסכת העוינות, חוסר הכבוד וההקצנה אליה מגיעים בסכסוך הנדון בבית משפט.
מיותר לציין, כי קיימים מקרי גירושין שהסכסוך אינו מתאים כלל לגישור ולכן מוטב כי יפנו לעורך דין על מנת שיבנה בעבורם אסטרטגייה מתאימה לניהול תיק שיוכרע על ידי בית- המשפט. |
מן העיתונות 
