שאלה: התגרשתי לפני 4 שנים ויש לי 3 ילדים בני 15, 17, 19.  בהסכם הגירושין סוכם על תשלום מזונות ילדים עד גיל 21 ונקבעו הסדרי ראייה.

ילדיי מחרימים אותי ומסרבים בתוקף להיפגש עימי ואף מנתקים לי את הטלפון. אני יודע שאשתי מסיתה אותם.

האם ניתן לשנות פסק דין למזונות במקרה זה?

תשובה: ככלל, בתי המשפט לא נוטים לשנות פסקי דין למזונות אלא בנסיבות מיוחדות כגון שינוי נסיבות מהותי או  "בן מורד" (הכוונה לבן או בת המסרבים לקשר עם ההורים).

בדיון שהיה בבית המשפט העליון בע"א 1880/94 קבע בית המשפט כי ילדים המורדים באביהם ומסרבים לקיים את הוראת בית הדין או בית המשפט בדבר הסדרי ראיה, אינם יכולים לזכות במזונות מאביהם.

הטוען למרידה חייב להוכיח לבית המשפט את מאמציו לקיום קשר תקין עם ילדיו. אין לטעון למרידה ללא הבאת ראיות מוצקות הכוללות עדויות של עובדת רווחה, גורמי חינוך, קרובי משפחה וכד'.

בית המשפט מנסה לבחון בדרך כלל כל מקרה לגופו באמצעות תסקיר סעד של עובדת רווחה. השאלות הנבחנות  הם: מדוע נותק הקשר, האם אי תשלום מזונות יביא את הילדים לחרפת רעב?

הפסיקה מבדילה בין ילד בוגר לצעיר. ההיגיון הוא בכך שמילדים בגילאים 14,15 ומעלה ניתן לצפות הבנת המשמעות של התנהגות מעליבה ומשפילה כלפי האב, והבנה כי להתנהגותם השלכה כלכלית, שכן אין לצפות ולדרוש מאב כזה רווחה כלכלית.

בכל מקרה, שלילת מזונות הוא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו, אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן. יש לעשות כל מאמץ למנוע נתק מוחלט עם הילדים בתקווה שיבוא יום והם ישובו לקשר איתך.ניתן לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיך החוקיות.

בדרך כלל מערב בית המשפט את יחידת הסיוע שליד בית המשפט כדי להביא את הצדדים לכדי שיתוף פעולה.

בנסיבות מתאימות כאשר יש הפרה בוטה של הסדרי הראייה, והאם היא זאת שמכשילה את הקשר בזדון, בית משפט מטיל קנס על האם כיוון שזה מהווה ביזיון החלטה שיפוטית.