חוק יחסי ממון קובע, כי בגירושין על בני הזוג להתחלק שווה בשווה ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. בשנים האחרונות מתפתחת מגמה בפסיקה שבנוסף לרכוש המוחשי של בני זוג כגון: דירה, מכונית, פנסיה  יחולקו גם נכסי קרירה.

המונח "נכסי קריירה" כולל בתוכו יכולת השתכרות הנובעת מנכסים שאינם מוחשיים כגון: השכלה, או ניסיון תעסוקתי שנרכשו לאורך תקופת הנישואין. נכסי קריירה הינם נכסים אישיים הטבועים באדם ובעת חלוקת הרכוש בוחן בית המשפט את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין ומאזן אותו בכסף או בשווה כסף.

הדוגמא הרווחת היא המקרים של עקרות בית שהשקיעו את כל זמנן בטיפוח ילדיהם וביתם  ובכך אפשרו לבעליהן להתפתח ולרכוש השכלה וקריירה ואז בעת הגירושין הבעל יוצא עם יכולת השתכרות גבוהה ואילו האישה אינה יכולה לפרנס את עצמה. במקרה כזה נוצר עוול לאישה אם היא לא תתוגמל בגין נכסי הקריירה והמוניטין שרכש בעלה.

במשפטי גירושין בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו כדי לקבוע האם נכסי הקריירה והמוניטין האישי יאוזנו בין בני הזוג. השיקולים המרכזיים המנחים את בית המשפט הם: תקופת הנישואין, מתי נרכשה ההשכלה (לפני הנישואין או אחריהם), האם שעות עבודת הבעל מנעו מהאישה להתפתח בלימודים או בעבודה, גיל בני הזוג, אופק השתכרות, נטל גידול הילדים, יכולת ההשתכרות של בן הזוג הנפגע ועוד קריטריונים המעידים על ויתור שנעשה על מנת שצד אחד יתפתח תוך הסתמכות שבעתיד ההכנסות של התא המשפחתי יגדלו בעקבות זאת.

בכל מקרה, על מנת שנכסי הקריירה יהוו נכס בר איזון, יש להוכיח פער השתכרות משמעותי בין בני הזוג, ואם הוא אכן יוכח ,אזי בן הזוג אשר ויתר על פיתוח הקריירה שלו לטובת טיפוח המשפחה יקבל פיצוי כספי בגין נכסי הקרירה של בן זוגו. החישוב מתבצע בבחינה של הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין בקיזוז האלמנט של כישרון אישי או יכולות שנוצרו לפני הנישואין. אין ספק כי מדובר בחישוב בעייתי שכן ההנחה שהאדם ינצל את מלוא הפוטנציאל שלו לא תמיד נכונה ואף לעיתים איננה אפשרית ואז יוצא שמשולם סכום כסף שאינו ודאי מצד המעניק.