בפני זוג המעוניין להתגרש קיימות שתי אפשריות: הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה

או לביה"ד הרבני על מנת שיכריעו במחלוקות ביניהם או בגישור המוביל להסכם בין הצדדים.

הגישור המשפטי נועד לשקף לבני הזוג את מצבם מבחינה משפטית ולתת להם הערכה כלשהי לגבי מצבם המשפטי וכן לבחון לאיזה ויתורים או הסכמות כל אחד מוכן להגיע על מנת לסיים את הקשר מבלי לגרום למשקעים וכעסים אשר יחבלו ללא תקנה  ביחסיהם לטווח ארוך.

לכאורה, אין סיבה שבני זוג לא יסיימו את הליך הגירושין בגישור שכן הרציונאל אומר שהאינטרס המשותף הוא לסיים את הקשר בצורה יפה, ואם בני הזוג לא ירוויחו מהליך משפטי, אזי הוא מיותר.

ברם, בהליך הגישור אני נתקלת כמעט תמיד במצב רגשי טעון במיוחד של אחד מבני הזוג (בדרך כלל זה שנכפו עליו הגירושין) הכולל תחושות של בלבול ואובדן, חוסר אמון, כעס ורצון לנקמה וכן פחד בלתי מוסבר מהעתיד. במצב רגשי כזה לא ניתן להביא את הצדדים לכלל הסכם גירושין שכן הם יסכלו אותו בתירוצים שונים ומשונים, יחזרו מהסכמות שנקבעו מפגישת גישור אחת לשנייה והכל ללא כל הסבר משכנע. מתוך תובנה זו הגענו למסקנה כי לצורך סלילת הדרך לתהליך הגישור המבוסס על הבנה, הקשבה וראיית צרכי האחר קיימת חשיבות מרובה בשלב זה למעורבותם של המטפלים הזוגיים.

במודל "הגישור הטיפולי" שצמח בהשראת "תורת המשפט הטיפולי" מובנה גם תהליך טיפולי הנותן מענה רגשי לבני הזוג המאפשר לכל אחד מהם לתת במה ופרשנות לרגשותיהם, תהליך הגישור מתקדם בד בבד עם מוכנותם הרגשית של בני הזוג ותוך תיאום עם המגשרת המשפטית.

לזוגות שמרגישים שהם רוצים לסיים את הקשר בגישור, אולם קשה להם להגיע להסכמות בשל מצב רגשי (פחד, אי מוכנות לפרידה, חשש מההתמודדות העתידית, פחד משינוי, דאגה לילדים, חשש מהסדרי הראייה וכד') הגישור הטיפולי יתן מענה משולב הכולל שיקוף המצב המשפטי וזכויות כל אחד מהם על ידי מגשרת משפטית וטיפול במצבם הרגשי על ידי  מטפלת זוגית מוסמכת אשר יכולה ללוות את בני הזוג גם לאחר הגירושין ולסייע להם בתיאום ההורי שביניהם.