|
חוק יחסי ממון קובע, כי בגירושין על בני הזוג להתחלק שווה בשווה ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. בשנים האחרונות מתפתחת מגמה בפסיקה שבנוסף לרכוש המוחשי של בני זוג כגון: דירה, מכונית, פנסיה יחולקו גם נכסי קרירה.
המונח "נכסי קריירה" כולל בתוכו יכולת השתכרות הנובעת מנכסים שאינם מוחשיים כגון: השכלה, או ניסיון תעסוקתי שנרכשו לאורך תקופת הנישואין. נכסי קריירה הינם נכסים אישיים הטבועים באדם ובעת חלוקת הרכוש בוחן בית המשפט את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין ומאזן אותו בכסף או בשווה כסף.
|
|
|
בפני זוג המעוניין להתגרש קיימות שתי אפשריות: הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה
או לביה"ד הרבני על מנת שיכריעו במחלוקות ביניהם או בגישור המוביל להסכם בין הצדדים.
הגישור המשפטי נועד לשקף לבני הזוג את מצבם מבחינה משפטית ולתת להם הערכה כלשהי לגבי מצבם המשפטי וכן לבחון לאיזה ויתורים או הסכמות כל אחד מוכן להגיע על מנת לסיים את הקשר מבלי לגרום למשקעים וכעסים אשר יחבלו ללא תקנה ביחסיהם לטווח ארוך.
לכאורה, אין סיבה שבני זוג לא יסיימו את הליך הגירושין בגישור שכן הרציונאל אומר שהאינטרס המשותף הוא לסיים את הקשר בצורה יפה, ואם בני הזוג לא ירוויחו מהליך משפטי, אזי הוא מיותר.
|
|
כעו"ד לענייני משפחה, אני נתקלת בדילמה של לקוחות המגיעים לייעוץ לקראת הליך גירושין, האם להפתיע את בן הזוג בתביעת גירושין או לנסות להביאו לשולחן הגישור לפני הגשת התביעה ולחסוך את אי הנעימות והסלמת המצב.
כמגשרת משפטית נטיית הלב היא להמליץ ללקוח/ה לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ולא להפתיע בתביעת גירושין, אולם תמיד אורבת הסכנה שבעיצומו של הליך הגישור צד אחד ינקוט בהליכים משפטיים, ויפנה לערכאה העדיפה עליו, וכך הצד שרצה "לבוא בטוב" עלול להפסיד ובגדול. ולמה כל זה קורה?
|
|
|
בהליך גירושין על בני הזוג לחלק את כל הזכויות והנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים.זכויות פנסיה ופרישה, נחשבות חלק בלתי נפרד מהשכר שהעובד זכאי לו מהמעביד עקב עבודתו. במקרים רבים, זכויות אלה בתוספת דירת המגורים מהווים את הנכסים העיקרים במשפחה. בעבר סברו שופטי בית המשפט כי אין לחלק זכיות אלה, שכן מדובר בכספים ששולמו ע"י המעביד והם מהווים נכס אישי, אולם בשנים האחרונות שונתה הגישה, וזכויות הפנסיה והפרישה נחשבים לנכס משפחתי שיש לחלקו בזמן הגירושין.
בית משפט הכיר כי זכויות אלה מבוססות על תרומה שווה של בני הזוג, גם אם הם רשומים על אחד מהם בלבד. כדי לחשב את כלל זכויות הפנסיה והפרישה שצברו בני הזוג או אחד מהם מיום הנישואים ועד למועד הקרע, (מועד הקרע הוא בדרך כלל יום הגשת התביעה או יום עזיבת הבית של אחד הצדדים) נעזר בית משפט באקטואר ומורה על חלוקת הסכום בחלקים שווים.
|
|
עד לאחרונה נהוג היה להגדיר ידועים בציבור "כבני זוג החיים ביחד תחת קורת גג אחד ומנהלים משק בית משותף".
בחודש מאי נקבעה הלכה בבית המשפט העליון כי לא חייבים לגור ביחד כדי להיחשב ידועים בציבור.
מדובר בזוג מבוגר שלא התחתן ולכל אחד מהם היו ילדים. הם גרו בדירות נפרדות, הפרידו את חשבונות הבנק שלהם ובכל חודש הגבר העניק לאישה סכום חודשי צנוע לרווחתה ומימן בילויים לרבות נסיעות לחו"ל.
אחרי שהגבר נפטר תבעה האישה את עזבונו בטענה כי היא ידועה בציבור ולכן היא זכאית לרשת אותו. בית המשפט פסק כי אכן מדובר בידועים בציבור והתוצאה המעשית היא שהאישה תקבל חלק מרכושו. כל זאת יכל היה להימנע אם הייתה צוואה.
|
|
|
|
|
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 הבא > סיום >>
|
|
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL |