מזונות ילדים

סמכות השיפוט בעניין מזונות ילדים

עניין מזונות ילדים נדון באופן עצמאי בתביעה למזונות ילדים . עניין מזונות ילדים חייב להיות נושא בפני עצמו, הנידון בתביעה מיוחדת, המוגשת בשמו של הילד. תביעה למזונות ילדים הינה, ככלל, בסמכות בית משפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון ולהכריע בתביעת מזונות ילדים, רק אם תוגש לו בהסכמה על ידי שני ההורים.

מקור החיוב במזונות

האב חייב במזונות ילדיו הקטינים, שגילם אינו עולה על 18, על פי הדין האישי החל עליו. ולכן הורים יהודיים יחוייבו במזונות על פי דיני ישראל.
חובת המזונות בדין האישי היהודי

 עד גיל 6
חובת האב לזון את הילד עד גיל שש הינה אבסולוטית, והיא חלה, אפילו יש לילד כדי להתפרנס מעצמו, ואפילו האב הינו חסר אמצעים.

• מגיל 6 עד 15
  אם הילד הוא מעל לגיל 6, אך לא מעל לגיל 15, הרי מוטלת החובה על האב לזונו, אך כאן המדובר רק בילדים שאין להם להתפרנס מעצמם. לגבי ילד בגיל שבין 6 ל-15 (לאחר תקנת הרבנות הראשית, התש"ד) מחייבים את האב בצרכיו ההכרחיים ואת שני ההורים, מדין צדקה, כשיש בידם האפשרות לכך, כהשלמת מזונותיו.
• מגיל 15 עד 18חובת המזונות כלפי קטינים מגיל 15 ועד גיל 18 מקורה בדיני הצדקה הכלליים שבמשפט העברי.החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסות האב אלא גם את הכנסות האם, ובמידה והשניים משתכרים תחולק תוספת זו העולה על הצרכים ההכרחיים של הילדים ביחסיות מתאימה בין האב לאם. היקפם של מזונות מדין צדקה הינו רחב, ומשתרע מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, עד לרמה בה הם הורגלו. החיוב בקטגוריה זו נסמך על שלושה פרמטרים:
  1. אמידות ההורה - מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו, ועדיין נותרת בידו היכולת הכלכלית.
  2. חובת הצדקה היא כלפי נצרך, כלומר: כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו.
  3. וכדי מחסורו של הנצרך.
• מקור החיוב במזונות לילד המשרת שירות צבא
  הפסיקה הרחיבה את החיוב אף לתקופת השלמת הלימודים מעבר לגיל 18, וכן לתקופת השירות הצבאי.  בפסק ב-ע"א 4480/93 נקבע כי:
  "יש לאמץ את הגישה לפיה ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבא". כיום בית משפט לענייני משפחה פוסק כמעט אוטומטית מזונות עד גיל 21 או עד השחרור מהצבא. סכום זה מועבר להורה המשמורן ולא כדמי כיס לילד/ה החייל/ת.

   

קביעת גובה מזונות ילדים

"חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את תביעתו על כל מרכיביה. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח באופן מדוייק ונאות את צרכיו והוצאותיו ולא להניח לבית-המשפט לעסוק בהשערות, הנחות וניחושים באשר הם. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את הכנסות החייב במזונות מחד ולגלות בכנות ובתום-לב את הכנסותיו שלו ממקורותיה השונים."

נתונים בהם מתחשב בין היתר בית המשפט בעת קביעת גובה מזונות ילדים:

• הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט).
• צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים).
• רמת השתכרות האב בפועל.
• כושר השתכרות האב (להבדיל מהשתכרות בפועל).
• גיל הילד.
רמת השתכרות האם.
• מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.
• כל נתון רלוונטי לדוגמא: מצבם הבריאותי של ההורים.

הפסיקה קבעה כי אין צורך בדרך-כלל בשום הוכחה כדי להוכיח צרכים  הכרחיים, אולם יש צורך בפירוט כאשר פוסקים סכומים כפולים או קרובים לכך.

צרכים הכרחיים עומדים כיום על הסכום של 1250 ₪. סכום זה אינו כולל את חיובו של האב במדורם של הילדים, דהיינו חלק יחסי משכר הדירה או מהחזרי המשכנתה והוצאות חינוך.

מדור והוצאותיו

בהרכב משפחה של אם + ילד - חלקה של האם 70% וחלקו של הקטין 30%.
בהרכב משפחה של אם + 2 ילדים - חלקה של האם 60% ושל הילדים 40%.
בהרכב משפחה של אם + 3 ילדים - חלקה של האם - 50% ושל 3 הילדים 50%.

תשלום משכנתא

ב-ע"א 864/948 נפסק :

יש ויכללו בסל זה הוצאות מיוחדות לקטין אשר אינן נכללות בסל של קטין אחר, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות, שיעורים פרטיים בשל קשיי למידה מאובחנים וכיו"ב.
סעיפי התצרוכת שנחשבים למינימום הכרחי הם: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות - אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, מים, חשמל, גז, ארנונה וטלפון), מזון, ביגוד והנעלה, חינוך בריאות ותחבורה. יש ויכללו בסל זה הוצאות מיוחדות לקטין אשר אינן נכללות בסל של קטין אחר, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות, שיעורים פרטיים בשל קשיי למידה מאובחנים וכיו"ב.

הצרכים הנדרשים שמעבר לכך (כגון צעצועים, חופשות, ביגוד וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש) נכללים במסגרת מזונות מדין צדקה.

אמצעים להוכחת רמת חיים

יכולת האב אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו, לדוגמה: רכוש, לרבות דירה, כספים פנויים שהתקבלו ממכירת הדירה, חסכונות, וכן פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע על-פי מקצועו וכישוריו.

הפסיקה קבעה כי אחד האמצעים על פיהם ניתן לקבוע רמת חיים של בעל דין הינו תדפיס פירוט כרטיס האשראי שברשותו. אמצעי נוסף לקביעת רמת חיים של בעל הדין הינו תדפיס חשבון הבנק של בעל דין.

שינוי גובה מזונות ילדים

פסק-דין למזונות ילדים הוא בין פסקי-הדין החריגים הניתנים לשינוי עם שינויי הנסיבות. בפסיקה נקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות ילדים שכבר נקבע בפסק-דין:

• שינוי מהותי: על התובע את שינויו של פסק-הדין למזונות ילדים להוכיח שינוי מהותי בנסיבות אלה עד כדי הצדקה לשינוי הסכום שנקבע על פיו. פסק-דין למזונות ילדים, צופה מטבעו פני עתיד כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות יצדיק היזקקות חוזרת של בית-המשפט לשאלת המזונות.
• שינוי בלתי-צפוי: בפסיקה נקבע כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב מזונות ילדים, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא היתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק-הדין .
• גרימת אי-צדק: בנוסף לכך, כבר נקבע לא אחת כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב מזונות ילדים אלא-אם-כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת.

כלומר השינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק-הדין, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק-הדין לבלתי-צודק.

מזונות בן מורד

"מבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כולה או מקצתה כאשר המדובר בילד מורד".
עמדת בתי-המשפט היא כי עד שמגיעים למסקנה כי אי-רצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות ובריסון. הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, הוא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של "מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים".בית משפט לענייני משפחה נמנע ככל האפשר מהצהרת ילד מורד, הוכחת תביעה לילד מורד הינה מורכבת ודורשת ראיות מוצקות המוכיחות את נסיונות האב לקיים קשר עם ילדיו. גם כאשר ניתן להוכיח זאת לא נוטה בית המשפט להפסיק מזונות ילדים. מנגד בית הדין הרבני נוטה להתייחס בחומרה למצב שבו ילד מתנכר לאביו ופועל כנגד מצוות כיבוד הורים. שם ההתייחסות לילד מורד מחמירה עד כדי שלילת מזונותיו.

מזונות לנכדים

"אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 לחוק הנ"ל, אלא, במידה שנתקיימו שלוש אלה:
(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו.
(2) אותו בן משפחה, על-אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.
(3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4."

מהפסיקה עולה כי בית-משפט איפשר ברור התביעה כנגד הסבים, ללא קיום הליך קודם כנגד האב/הבעל, רק בנסיבות בהן לא ניתן היה לבצע מסירה לדין לאב/בעל בשל היעלמו או בשל שהות מחוץ לישראל. הקטין יכול לתבוע את הסב והסבתא, רק אם אינו יכול לקבל מזונותיו מהוריו, והוכח  כי האב אינו משלם מזונות כלשהם, וכי האם אינה עובדת .

הסכמי שיפוי

גישת בית-משפט זה, שסעיפי שיפוי הם בדרך-כלל בניגוד לטובת הילדים ובניגוד לתקנות הציבור. במה דברים אמורים? אם האם מתחייבת לא לתבוע מזונות, או מתחייבת לשפות את האב בגין מזונות אשר יפסקו, היא עלולה להירתע מלהגיש תביעה, והילדים ניזוקים.

נושא השיפוי נדון בהרחבה בפסיקה פעמים רבות, כאשר בתי-המשפט עושים מאמץ להתמודד עם שני שיקולים מנוגדים בתחום הזה. כדברי השופט ברק ב-ד"נ 4/82 קוט נ' קוט: שניים הם הפרמטרים התוחמים את גבולותיה של מחלקת המריבה. הפרמטר הראשון הוא פרמטר חוזי: חוזים יש לקיים, וזכויות שיפוי יש לכבד. הפרמטר השני עניינו "טובת הקטין". האב חב במזונות בנו, וההסדרים המשפטיים צריכים להבטיח הגשמתה המלאה של חבות זו. קיומה של חובת השיפוי עשוי לפגוע במזונות הקטין, ועשוי לקטוע את מטה לחמו.

מצד שני, קבעו בתי-המשפט פתרון פשרה, באותם מקרים שלא ניתן להגדיר את סעיף השיפוי כמנוגד לתקנת הציבור אבל בכל זאת יש להסיק כי הפעלת הסעיף תשפיע מיידית לרעה על טובת הקטין; על-פי פתרון זה - סעיף השיפוי נשאר בתוקף, אלא שזמן ביצועו נדחה עד שהילד מגיע לגיל 18, שאז כבר מסתיימת חובת המזונות. או "עד שתעשיר" - היינו, עד שתשיג האם משאבים מספיקים שבהם תוכל להשיב לבעל את סכום השיפוי בלי שבכך תיפגע טובתו של הקטין.

במקום זה, "מממן" הבעל את חובת האישה לשיפוי על-ידי כך שעליו להמתין להחזר הכספי למשך תקופה ארוכה, ואולי אף לצמיתות, בכפוף למצבה הכספי של האם בעתיד.

פסיקת מזונות זמניים

(א) בעל דין המבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש, לאחר הגשת כתב ההגנה בתביעה למזונות, בקשה לפסיקת מזונות זמניים; בבקשה יפרט בעל הדין את טיעוניו, ויצרף אסמכתאות.
(ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים כאמור בתקנה 258ד(ד).
(ג) המשיב יגיש את תשובתו, לרבות אסמכתאות, בעניין הבקשה לפסיקת מזונות זמניים תוך 10 ימים מיום שהבקשה הומצאה לו.
(ד) על-אף האמור בתקנה 258ח(א), לבקשה ולתשובה לא יצורף תצהיר."

"266. דיון בבקשה לפסיקת מזונות זמניים (363טז) (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ז)

(א) בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד כתבי הטענות, הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ב) ראה בית-המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת-משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה."

תקנה 265 לתקסד"א קובעת כי בקשה למזונות זמניים תוגש לאחר הגשת כתב ההגנה בתביעת המזונות. לבקשה ולתשובה למזונות זמניים לא יצורף תצהיר טעם מי מהצדדים.

תקנה 266 לתקסד"א קובעת כי בית-המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד כתבי הטענות, הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם בדיון שיקבע לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה לקביעת המזונות הזמניים.