גישור

לשאלות נפוצות על גישור לחץ כאן 

מהו גישור?

הגישור הינו הליך ליישוב סכסוכים, המוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.

בגישור מתנהל משא ומתן, באמצעות צד שלישי (המגשר), בין צדדים שביניהם קיים סכסוך.

תפקידו של המגשר לנהל את הליך הגישור, אשר במהלכו ניתנת הזדמנות לכל צד להציג את עמדתו בסכסוך, נבחנים צרכי בני המשפחה, מועלים ונבדקים פתרונות שונים, ובסופו של דבר, נבחרים הפתרונות המתאימים לצדדים.

המגשר הינו צד נייטראלי - הוא אינו שופט, אינו מחליט ואינו כופה פתרון. בהליך הגישור אין חובה בנוכחותם של עורכי דין והנושא תלוי ברצון הצדדים.

המגשר מסייע לצדדים לנסח את הסכם הגישור, כאשר השגת ההסכם תלויה ברצונם של הצדדים. במידה ויושג הסכם, הוא יועבר לבית המשפט ויקבל תוקף של פסק-דין.

הליך הגישור חסוי לחלוטין וכל הנאמר במסגרתו, לא ישמש כראיה בהליך המשפטי, במידה והסכסוך יופנה לבית משפט.

יתרונות הגישור בסכסוך המשפחתי:

1. הסכסוך המשפחתי הוא סכסוך קלאסי לפתרון בדרך של גישור, שכן יחסי המשפחה מטבעם הם יחסים נמשכים. גם אם הקשר בין בני הזוג הסתיים, הם עדיין ממשיכים להיות הורים לילדיהם. נדרש פתרון שיאפשר המשך היחסים גם לאחר פתרון הסכסוך.
2. הגישור הוא מכשיר המחליף את מערכת הזכויות שהדין קבע, במערכת זכויות וחובות שהצדדים קבעו, תוך התחשבות באישיות הצדדים ורצונותיהם. המגשר משמש כגורם ניטראלי בשיח ביניכם, המסייע ביצירת תקשורת בין הצדדים ובאיתור נקודות המחלוקת ובהשגת הסכמות תוך זיהוי האינטרסים המשותפים.
   הסכסוך המשפחתי אינו רק זכויות וחובות אלא נושא עימו תחושות פסיכולוגיות ומטען רגשי. הגישור הוא הליך פתוח המאפשר לפתור את המטען הריגשי של השותפים לקשר משפחתי. הגישור מציע תחליף התקשרות מחודשת, ומנסה לצמצם עד כמה שאפשר את הנזק.
3. ילדי גירושין נחשפים, שלא בטובתם, למשבר הפוקד את הוריהם. המשבר אליו נקלעו בני הזוג סוחף אותם לא אחת, וההורה הפגוע מתקשה להפריד בין טובתו שלו לטובת ילדו.
4. יתרונו של הגישור בכך שהוא זול, מהיר, שפתרונותיו אינם כפויים מבחוץ ובכך שהוא חוסך את העוינות ואת ההקצנה אליה מגיע תדיר סכסוך הנדון בערכאות השיפוטיות.

יש לציין כי גם אם לא תצליחו לסיים את הסכסוך בהליך הגישור, לא ניתן יהיה להשתמש בדברים שאמרתם במהלך הגישור כראיה בבית המשפט.

שלבי הליך הגישור

במסגרת הליך הגישור אין מחוייבות לקיים סדרי דין קבועים כפי שקיימים בבתי המשפט.

למרות זאת, בדרך כלל גם במסגרת הליך הגישור קיימים מס' שלבים קבועים.

1. פנייה להליך הגישור - בעקרון, על בני הזוג לפנות יחד למגשר. ואולם גם אחד מבני הזוג יכול לפנות למגשר ולבקש ליזום הליך של גישור. במסגרת הפנייה הראשונה למגשר חשוב למסור למגשר מידע בסיסי וראשוני על מצב היחסים בין בני הזוג ועד מטרת הגישור.
2. מפגש הכרות - במסגרת המפגש הזה יתארו בני הזוג למגשר באופן מפורט יותר את מצב היחסים ביניהם, את צרכיהם ואת הציפיות שלהם מהליך הגישור. במסגרת מפגש זה ייקבעו מטרות הגישור. בסיומו של המפגש, יתבקשו הצדדים להכין למפגש הבא, רשימה של עמדותיהם בנושאים השנויים במחלוקת.
3. מפגשים משותפים ומפגשים אישיים - במסגרת המפגשים הנוספים יתקיימו שיחות גישור משותפות לבני הזוג שבמסגרתם יעשה ניסיון להגיע לידי הסכמות במחלוקות שבין הצדדים, וכן יתקיימו בדרך כלל שיחות אישיות של המגשר עם אחד מבני הזוג. בשיחות אלו יוכל אותו בן הזוג להבהיר למגשר דברים שקשה לו להבהיר בנוכחות בן הזוג.
4. ניסוח ההסכמות - לאחר שבני הזוג יגיעו להסכמות, ינסח המגשר את ההסכמות הללו במסגרת הסכם שיכין לבני הזוג.
5. אישור הסכם - את ההסכם ניתן יהא להגיש לבית המשפט לשם אישורו ומתן תוקף של פסק דין להסכמות המפורטות בהסכם.

ייחודו של הגישור בענייני משפחה

ניתן לנהל הליכי גישור כמעט בכל מחלוקת. אולם, לגישור בענייני משפחה יש מאפיינים שמייחדים את הליכי הגישור בתחום זה מגישורים בתחומים אחרים.

בנסיבות אלה, הרי שמגשרים העוסקים בתחום זה עוברים קורס נוסף, על קורס הגישור הבסיסי, שעוסק בתחום הספציפי של גישור משפחתי.

חשוב לציין כי כמעט ולא ניתן לנהל הליך של גישור בתחום של דיני המשפחה מבלי להכיר את החקיקה והפסיקה בתחומים הללו. לאור האמור, הרי שבעניין זה ישנו יתרון לכך כי הגישור במחלוקות אלו ינוהל על ידי מגשר שהינו עורך דין העוסק בתחום ענייני המשפחה ומכיר את המצב המשפטי בתחומים אלו.

בתחום ענייני המשפחה מדובר בדרך כלל בגישור בין בני זוג ואולם, להליך הגישור ותוצאותיו ישנם השפעות גם על גורמים נוספים מלבד בני הזוג. בדרך כלל ילדיהם של הצדדים הם המושפעים הישירים של הליך הגישור ותוצאותיו ולכן במסגרת הליך הגישור יש לקחת זאת בחשבון, ולדאוג גם לזכויותיהם של הילדים שבדרך כלל אינם לוקחים חלק פעיל בהליך הגישור.

ראוי לציין כי גם בתקנות האתיקה המקצועית למגשרים נקבע כי חובתו של המגשר להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין הקשור במחלוקת בין הצדדים.

התחייבות שלא לנקוט בהליכים משפטיים

במסגרת הליך גישור בתחום דיני המשפחה בישראל מתחייבים הצדדים בדרך כלל כי כל עוד מתנהל הליך הגישור הם לא יגישו תביעות האחד כנגד השני בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

ההתחייבות האמורה חשובה במיוחד כאשר מדובר בגישור בענייני משפחה שכן כידוע בישראל קיים מירוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני כך שהקדמת הגשת התביעה על ידי אחד הצדדים בערכאה המשפטית הנוחה לו תיצור לאותו צד יתרון משמעותי בניהול ההליך המשפטי.