בית הדין הרבני
את תחום דיני המשפחה מאפיין פיצול בסמכויות השיפוט המתחלקות בין בתי המשפט האזרחיים לבין בתי הדין הדתיים.
ענייני המעמד האישי הם עניינים שיכולים להיות נדונים ומוכרעים על ידי בתי הדין הדתיים, וההכרעה בהם תעשה על פי הדין האישי.
תביעות בענייני מעמד אישי
התביעות הוגדרו בחוק והן כוללות תביעות בעניינים הבאים:
תביעות נישואין:
- תביעה הנוגעת לתוקף הנישואין או בטלותם.
- תביעה להצהרה על כשירות של אדם להינשא.
- תביעה לשלום בית.
- תביעה להכרזה על אישה כמורדת.
תביעות בענייני גירושין:
- הליכי גירושין עצמם.
- תביעות הנוגעות להפרת הסכם גירושין.
- תביעות בענייני מזונות אישה, כל עוד יש קשר נישואין בין הבעל לאישה.
סמכות שיפוט ייחודית של בית הדין הרבני
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי לבית-דין רבני שיפוט ייחודי בענייני נישואין וגירושין של יהודים כאשר נתקיימו התנאים האמורים בסעיף.
סמכותו הייחודית של בית-הדין מותנית בתנאים הבאים:
- הנושא העומד להכרעה הוא עניין של נישואין או גירושין;
- הוא נוגע ליהודים;
- בני-הזוג נמצאים בישראל;
- בני-הזוג הם אזרחי המדינה או תושביה.
לצורך הקמת סמכות ייחודית על התנאים האמורים להתקיים בשני בני-הזוג.
די שאחד מבני-הזוג אינו מקיים תנאי אחד מהתנאים האמורים, כדי לשלול את סמכותו הייחודית של בית-הדין.
סמכות שיפוט מקבילה
סמכות שיפוט מקבילה, היא סמכות שיפוט בעניין מסוים המסורה על פי חוק לשיפוטן של שתי ערכאות שיפוט שונות.
במקרה של סמכות מקבילה, רשאים בעלי הדין לפנות בתביעה לכל אחת מהערכאות המקבילות המוסכמות לדון בו, לפי בחירתם.
ככלל, מרגע שבחרו בעלי הדין את אחת הערכאות המקבילות ופנו אליה, שוב לא יוכלו הצדדים או אחד מהם לפנות לערכאה המקבילה.
סמכות נמשכת
באותם נושאים שבתי-המשפט ובתי-הדין מחזיקים בסמכויות מקבילות, פיתחה ההלכה את העיקרון הסמכות הנמשכת, שלפיו, במקום שבו מכריעה אחת משתי הערכאות בעניינים מסוימים תוך שימוש בסמכות מקורית, תמשיך אותה ערכאה ותחזיק בסמכות להכרעה בהתדיינויות נוספות שתהיינה בין בעלי הדין באותם עניינים.
מעיקרו, נועד עיקרון הסמכות הנמשכת להקנות סמכות לביטולה או לשינויה של החלטה קודמת, עקב שינוי שחל בנסיבות שההחלטה הראשונה יסדה עצמה עליהן.
הדוגמאות המובהקות לעניינים שאופיים מתמשך והם משתנים ודינמיים מעצם טבעם, הן החלטות בנושאים של מזונות ומשמורת ילדים.
על פי איזה דין פוסק בית הדין הרבני?
כאשר בית הדין הרבני דן בעניין שבתחום סמכותו, הוא מכריע בו על פי המשפט העברי .
ההלכה הפסוקה היא כי סוגיות אזרחיות יוכרעו בבית דין רבני על פי המשפט האזרחי, כפי שנחקק וכפי שפורש על ידי בית המשפט העליון.
נושאים הכרוכים בתביעת הגירושין
סעיף 3 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי: "הוגשה לבית-דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על-ידי האישה ואם על-ידי האיש, יהא לבית-דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג."
לבית הדין יש סמכות ייחודית לדון בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין שהוגשה בפניו.
אם הוגשה תביעת גירושין , אך נדחתה מכל סיבה שהיא , פוקעת סמכות הכריכה של בית הדין הרבני לדון בכל מה שנכרך או כרוך בתביעת הגירושין.
אילו עניינים כרוכים בתביעת גירושין?
יש הבחנה בין סוגים של עניינים 'נכרכים':
עניין אשר לפי עצם טיבעו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין אין צורך לציינו ולהזכירו בתביעת הגירושין. סוג עניינים זה יכול שיעלה לדיון ולהכרעה בבית-הדין הרבני גם אם לא הוזכר מפורשות בתביעת הגירושין.
נושא החזקתם של ילדים לאחר הגירושין הוא נושא הכרוך לפי עצם טיבו וטבעו בתביעת גירושין. טיבם של גירושין הוא, שדרכיהם של בני-הזוג ייפרדו ושהילדים ילכו אחרי האב או אחרי האם, או חלק כך וחלק כך.
עניינים הניתנים לכריכה עניינים שההכרעה בהם דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני-הזוג המתגרשים . עניינים אלה יהיו בסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני רק אם נכרכו במפורש בתביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הרבני.
עניינים שאינם ניתנים לכריכה עניינים שההכרעה ביניהם אינה דרושה לצורך חיסולם היעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים.
התנאים להכרה בתוקפה של כריכה.
מבחני הכריכה
אין די בכריכה פורמאלית של עניינים הניתנים לכריכה בתביעת הגירושין.
על-מנת שתצמח סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בעניין שנכרך בתביעת הגירושין צריכים להתקיים התנאים המצטברים הבאים:
א. תביעת הגירושין היא תביעה כנה.
ב. הכריכה נעשתה כדין.
ג. הכריכה היא כריכה כדין.
באם יעמוד בעל הדין במבחן המשולש יידרש בית-המשפט לענייני משפחה ל-"רפות ידיו" מלהתעסק בעניין הכרוך מפאת כלל "כיבוד הערכאות".
כריכה כנה הינה כריכה שנעשתה מתוך רצון ואמיתי להכריע בעניין הכרוך בפני בית-הדין הרבני, משמעה שתביעת הגירושין הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש ולא מתוך רצון לחסום לאישה את דרכה לערכאה האזרחית.
לפיכך גם אם הבעל בכורכו, כדוגמה, את עניין מזונות האישה בתביעת הגירושין נמנע מלציין את סכום המזונות ואף אם כפר לחלוטין בזכות האישה למזונות אין הדבר פוגע בהכרח בכנות כריכתו שכן הכנות אינה מתייחסת לרצונו לשלם מזונות אלא לכוונתו להתדיין בכנות לפני הערכאה הרבנית.
ערכאה המוסמכת להכריע בשאלת תוקף הכריכה(מרוץ הסמכויות)
גם בית משפט וגם בית הדין הרבני יכולים לבחון את שאלת תוקף הכריכה של עניין מסוים בתביעת גירושין, על מנת להכריע אם העניין נמצא בסמכותם.
במצב כזה עלולות להיווצר החלטות סותרות של בית המשפט ושל בית הדין הרבני. כדי למנוע החלטות סותרות, נקבעו בבג"צ פלמן מספר עקרונות:
- גם בית-הדין הרבני מוסמך להידרש לשאלת סמכותו לדון בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין ומי שטוען כנגד סמכותו לדון ולהכריע בעניינים הכרוכים עליו נטל השכנוע בדבר אי-התקיימותם של תנאי הכריכה.
- במקרה בו ערכאה אחת מבין שתי ערכאות השיפוט, בית-המשפט ובית- דין הרבני, הקדימה והכריעה בשאלת סמכותה לדון באותם עניינים שנכרכו בתביעת הגירושין - הכלל הוא, שהערכאה השניה תמנע עצמה מלהדרש ולדון בשאלת סמכותה שלה.
- רק 'במקרים חריגים ובהתקיים טעם מיוחד שיצדיק זאת', רשאית תהיה הערכאה השניה להחליט 'בשאלת סמכותה לדון בתביעותשהוגשו בפניה, על-אף שהערכאה האחרת כבר החליטה כי בסמכותה (שלה) לדון באותה הסוגיה ממש'.
בית דין רבני
